מכון המחקר של "שירותי בריאות כללית" זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית שיזם כתב העת לרפואה NEJM, על פיתוח אלגוריתם לגיבוש המלצות טיפול מותאמות אישית לסובלים מיתר לחץ דם. אתמול (יום ב') התקיים בניו-יורק טקס הענקת הפרס.

בתחרות לקחו חלק 143 צוותי מחקר מאוניברסיטאות וממכוני מחקר רפואי מובילים בעולם. האתגר שהוצב למשתתפים היה: "להפיק המלצות רפואיות חדשות ופורצות דרך" מתוך מידע גולמי של ניסוי קליני שבחן טיפול אינטנסיבי בחולי יתר לחץ דם, שבו היעד הוא הורדה לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל-120 מ"מ כספית, אל מול הטיפול הסטנדרטי השואף ללחץ דם סיסטולי של 140 מ"מ כספית.

הפתרון שהציעה קבוצת החוקרים הישראלים, בראשות ד"ר נעה דגן ממכון המחקר של הכללית, זכה במקום הראשון. הגישה החדשנית שהציע הצוות הישראלי התבססה על טיפול מותאם אישית בכל חולה, בהתבסס על אלגוריתם ממוחשב. תפיסה זו מהווה שינוי מהגישה המקובלת כיום, ברוב ההחלטות הטיפוליות, שבהן מתן הטיפול מבוסס על בחינת התועלת הצפויה לחולה הממוצע.

בצוות שהגיש את ההצעה הזוכה לקחו חלק גם (לפי סדר אל"ף-בי"ת): ד"ר מיטל אבגיל-צדוק, פרופ' איתן בכמט, פרופ' רן בליצר, אילן גופר, פרופ' הראל גילוץ, ד"ר משה חושן, פרופ' מורטון לייבוביץ', עמיחי עקריב, ד"ר אדוארדו פודחרני וד"ר תומס קרפטי.

ד"ר נעה דגן: "זהו הישג ששם את ישראל על המפה העולמית מבחינה מחקרית, ובעיקר בכל הנוגע לגישה ההולכת ומתבססת בעידן הנוכחי של 'המטופל במרכז'"

צוות המכון פיתח אלגוריתם ממוחשב שישמש ככלי תומך-החלטה לרופאים המטפלים ויאפשר להם להחליט אם לטפל ביתר לחץ דם באופן אינטנסיבי או לפי הטיפול הסטנדרטי, על בסיס המאפיינים הייחודים של המטופל, ביניהם גיל, מין והיסטוריה רפואית רלוונטית. הרופא המטפל יכול לשקלל את מכלול הנתונים שבידיו ולחשב עבור כל מטופל את התועלת הצפויה לו מהטיפול האינטנסיבי מול תופעות לוואי, תוך התחשבות בחומרה היחסית של כל אחת ואחת מהן.

ד"ר דגן מסרה: "בפרויקט זה פתרנו כמה אתגרים מדעיים מורכבים. הראשון שבהם הוא חישוב כלל התועלות וכלל הסיכונים הנובעים מהטיפול לכל אדם, כמו גם היכולת לסיכום תוצאות חיוביות ושליליות שונות, על-פי חומרתן, לכדי המלצה בודדת. פיתחנו ממשק אינטואיטיבי, המאפשר לרופא ולמטופל לקבל החלטות בקלות וביחד לאור הממצאים האישיים. זהו הישג ששם את ישראל על המפה העולמית מבחינה מחקרית, ובעיקר בכל הנוגע לגישה ההולכת ומתבססת בעידן הנוכחי של 'המטופל במרכז'".

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, הוסיף: "אחת הבעיות המטרידות את הרופאים המטפלים כיום היא הקושי להבין מתוך תוצאות מחקר קליני את ההשלכות וההחלטות לגבי הטיפול המיטבי במטופל הבודד. לכל מטופל מאפיינים ייחודיים משלו המבדילים אותו מהממוצע של כלל האוכלוסייה.

"הכלי הממוחשב שפיתחנו מאפשר מענה שיטתי לבעיה זו. הוא יסייע גם למערכות הרפואיות, גם לרופא הבודד וגם למטופל הנדרש לקחת חלק בקבלת ההחלטה ולהתאים את הטיפול ביתר לחץ דם באופן אישי".

המכון מסר, כי בימים אלה החלו בעבודה ליישום ולהתאמת האלגוריתם כך שיהיה ניתן לשלבו בתוך המערכות הממוחשבות המשמשות את רופאי שירותי בריאות כללית.

פרופ' רן בליצר: "אחת הבעיות המטרידות את הרופאים המטפלים כיום היא הקושי להבין מתוך תוצאות מחקר קליני את ההשלכות וההחלטות לגבי הטיפול המיטבי במטופל הבודד"

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, אמר: "הזכייה במקום הראשון בתחרות מהווה הישג בינלאומי חשוב המציב את מכון כללית למחקר בחזית המחקר הרפואי הבינלאומי. צוות החוקרים מוביל מחקרים פורצי דרך המבוססים על שימוש חכם במאגרי מידע רפואי לגיבוש פתרונות חדשניים למניעת תחלואה ולקידום חיים בריאים בישראל".

התחרות שיזם כתב העת הרפואי נקראת The NEJM Sprint Challenge. במסגרת התחרות פורסמו נתונים גולמיים של מחקר SPRINT , שבחן את יעילות הורדת לחץ דם בטיפול אינטנסיבי אל מתחת ל-120 מ"מ-כספית לעומת הטיפול המקובל, השואף להורדת לחץ הדם מתחת ל-140 בלבד. במחקר ה-SPRINT נמצא, שטיפול אינטנסיבי מוריד את הסיכוי לאירועים לבביים ומוחיים ולתמותה מסיבות אלו, אך במחיר של עלייה בתופעות לוואי שונות הכרוכות בלחץ דם נמוך.

במסגרת התחרות התבקשו המשתתפים להשתמש בנתוני המחקר הגולמיים להפקת תובנות חדשות הרלוונטיות לטיפול בחולים הסובלים מיתר לחץ דם. בתחרות היו שני שלבים: בראשון נדרשה כל קבוצה להוכיח יכולות אנליטיות מתקדמות בעבודה עם נתונים מחקריים כתנאי להתקבל לשלב השני.

בשלב התחרות השני אותגרו הקבוצות המשתתפות בהפקת תובנות חדשות מתוך נתוני מחקר ה-SPRINT שנמדדו בשלוש קטגוריות: איכות שיטות המחקר, יישומיות הממצאים בטיפול בחולים ומידת החדשנות של הפתרון.
אחת ממטרות התחרות הייתה בחינת התועלת מהנגשה של המידע הגולמי האצור בממצאי המחקרים הקליניים לחוקרים שאינם יוזמי המחקר ובכך לאפשר מיקסום של תרומת המתנדבים המשתתפים במחקרים. "זוהי גישה תקדימית שעתידה לשנות את המערך המחקרי והתובנות הצפויות ממנו", ציין פרופ' בליצר.

כל העבודות שהוגשו לתחרות נבחנו על ידי פאנל נרחב של שופטים המייצגים סקטורים שונים, ביניהם מומחים במחקרים קליניים, אנשי אנליזה, רופאים בכירים ומטופלים.

"מכון כללית למחקר" הוקם ב-2010 כדי לבצע מחקרים לקידום הטיפול הרפואי במבוטחי כללית תוך רתימת הידע ומאגרי הנתונים הייחודיים של הקופה לפיתוח גישות חדשניות וכלים מתקדמים למניעת תחלואה. במכון יותר מ-40 מדענים וחוקרים אפידמיולוגים, אלגוריתמאים, קלינאים, ביו-סטטיסטיקאים, מומחים למדעי המחשב ומומחים לכריית נתונים.

פרטי המידע הנצברים במסדי נתונים (ביג-דאטה) מטיפולים שמקבלים מבוטחי הכללית במרפאות הקהילה ובבתי החולים שלה, משמשים את צוותי המחקר השונים. מסד נתונים אינטגרטיבי ועצום-ממדים זה (שנאגר בו מידע הנאסף כבר 15 שנה) הוא ייחודי מסוגו בעולם.

למכון קשרים ענפים עם מוסדות המחקר המובילים בעולם. מתבצעת בו פעילות מחקרית בעזרת גופים כמו ה-NIH וה-CDC האמריקני, הארגון הקנדי למחקרי יעילות התערבותית (CAN-AIM) וגופים מרכזיים במדינות ה-OECD.
בשנת 2014 הוכר המכון כמרכז מצוינות שותף של ארגון הבריאות העולמי – The WHO Collaborating Center for Chronic Diseases Research Prevention and Control. הוא מארח שותפי מחקר ממדינות שונות כדי לחלוק את הידע שנצבר בו עם שותפיו בעולם.

תוצרי המחקרים הנעשים במכון מיתרגמים לכלים יישומים המוטמעים בבתי החולים ובמרפאות כללית לשיפור הטיפול ומניעת תחלואה עתידית. צוותי המחקר פירסמו בשבע השנים האחרונות עשרות מאמרים בעיתונים המדעיים המובילים בעולם.