התערבות קצרה להפסקת השימוש בקנאביס הינה גישה טיפולית מבטיחה אשר יכולה להיות מותאמת לשימוש ברפואה הראשונית בקהילה, אך לא נבדקה היטב בהקשר טיפולי זה.
עוד בעניין דומה
החוקרים במחקר הנוכחי בחנו את היעילות של התערבות קצרה על ידי רופאי המשפחה בקרב משתמשי קנאביס בני 15-25.
המחקר בוצע בתבנית מקבץ אקראי עם קבוצת ביקורת בהשתתפות 77 רופאי משפחה בצרפת. ההתערבות כללה ראיון שנבנה על בסיס מודל ה-FRAMES (יfeedback, responsibility, advice, menu, empathy, self-efficacy), בעוד שקבוצת הביקורת כללה טיפול שגרתי.
רופאי המשפחה ביצעו מעקב אחר 261 משתמשי קנאביס צעירים. לאחר שנת מעקב אחת לא נצפה הבדל בקרב כלל משתתפי המחקר בין קבוצת ההתערבות לקבוצת הביקורת במספר הממוצע של ג'וינטים שהמשתתפים עישנו בחודש (17.5 לעומת 17.5; p=.13), אך נצפה הבדל לטובת קבוצת ההתערבות בקרב משתמשים לא-יומיים (3 לעומת 10; p=.01).
לאחר שישה חודשים ההתערבות נמצאה כקשורה בשינוי טוב יותר מנתוני תחילת המחקר בהיבט הג'וינטים שהמשתתפים עישנו (33.3%- לעומת 0%; p=.01) ומספר הג'וינטים שמשתתפים צעירים מ-18 שנים עישנו לחודש (12.5 לעומת 20; p=.04)
ממצאי המחקר מעידים, כי התערבות קצרה המבוצעת על ידי רופא המשפחה בקרב משתמשי קנאביס צעירים בצרפת אינה משפיעה על שימוש כולל. עם זאת, להתערבות השפעה משמעותית על משתמשים מתונים וצעירים.
מקור:
Laporte, C. (2017) Annals of Family Medicine. 15(2), 131.