הושלמה אנליזה של השינויים המולקולריים בסרטן השחלה. החוקרים בדקו את הפרופיל של ביטוי mRNA, של ביטוי microRNA, של מתילציה באזורי פרומוטורים ושל מספר העותקים של מקטעי DNA. האנליזה היא תוצאת המחקרים של כ-150 קבוצות מחקר, שממצאיהם רוכזו בפרויקט האטלס של הגנום הסרטני - (The Cancer Genome Atlas)יTCGA.
עוד בעניין דומה
בכ-95% מהגידולים נמצאו מוטציות ב-TP53, גן מדכא-סרטן (tumor suppressor gene). מוטציות סומטיות באחוז נמוך אך משמעותי נמצאו בתשעה גנים נוספים ובהם NF1, BRCA1, BRCA2, RB1 ו- CDK12. אברציות משמעותיות במספר העותקים נמצאו ב-113 אזורים. שינויים במתילציה נמצאו בפרומוטורים של 168 גנים. מהאנליזה עולה שיש ארבעה תת-סוגים של סרטן השחלה מבחינת פרופיל mRNA, שלושה תת-סוגים מבחינת פרופיל microRNA וארבעה תת-סוגים מבחינת פרופיל המתילציה.
בנוסף, נמצא פרופיל שעתוק שקשור במשך ההישרדות. נמצאו 108 גנים שביטוי שלהם קשור בהישרדות פחותה ו-85 גנים שהביטוי שלהם קשור בהישרדות משופרת. משך ההישרדות של חולות שפרופיל השעתוק שלהן היה אופייני להישרדות פחותה היה קצר בכ-23% מזה של חולות שפרופיל השעתוק שלהן היה אופייני להישרדות משופרת. בכ-21% מהגידולים נמצאו אברציות ב-BRCA1 או ב- BRCA2, גנים שקשורים בסרטן השד. מוטציות באחד מגנים אלה (אך לא שינויים במתילציה) קשורות בהישרדות משופרת. גם שינויים ב- CCNE1 משפיעים על ההישרדות.
סקירה של תרופות מאושרות או כאלה שמצויות במחקר בחיפוש אחר חומרים שעשויים לעכב גנים שנמצא ביטוי-יתר או אמפליפיקציה שלהם, העלתה 68 גנים, שבחותמת המולקולרית שלהם יש שינוי, שעשויים להיות מטרה לחומרים קיימים. בחינה של המסלולים שבהם יכולה להיות פגיעה העלתה שבכמחצית מהגידולים יש פגיעה ברקומבינציה הומולוגית. יתכן, אפוא, שמעכבים של PARP) poly ADP ribose polymerase), אנזים שמעורב בתיקון DNA, עשויים להיות יעילים בטיפול. כמו-כן נראה שיש מעורבות של המסלולים של NOTCH ושל FOXM1 בפתולוגיה של סרטן שחלה מסוג סרוס.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: