ייעוץ ובדיקות גנטיות מומלצים לנשים בעלות סיכון גבוה אך לא לנשים בעלות סיכון ממוצע לסרטן שחלות. הערכות לאומיות של דבקות הרופא להמלצות לייעוץ גנטי ולבדיקות גנטיות לוקות בחסר.
עוד בעניין דומה
באמצעות מחקר vignette המבוסס על סקר רופאים, החוקרים סקרו 3,200 רופאי משפחה, רופאים פנימיים ומיילדים\גינוקולוגיים בארצות הברית וקיבלו 1,878 (62%) תגובות. השאלון כלל סקר בדיקה שנתית ששאל לגבי ייעוץ ובדיקות גנטיות.
ה-vignette כלל שינויים בגיל החולה, בגזע, במצב הביטוח הרפואי ובסיכון לסרטן שחלות. הערכות של היצמדות הרופא להמלצות לייעוץ ובדיקות גנטיות שוקללו לאוכלוסיית רופאי הטיפול הראשוני בארצות הברית. רגרסיה לוגיסטית רבת-משתנים זיהתה מנבאים בלתי תלויים לחולים ולרופאים לדבקות בהמלצות.
לנשים בעלות סיכון-ממוצע, 71% מהרופאים דווחו בעצמם היצמדות להמלצות נגד ייעוץ ובדיקות גנטיות. במודלים רבי-משתנים, מנבאים של דבקות נגד הפניה\בדיקות כללו הבדלי גזע בין שחורים ללבנים (relative risk [RR], 1.16; 95% confidence interval [CI], 1.03-1.31), מדיקייד (ביטוח בריאות ציבורי) לעומת ביטוח פרטי (RR, 1.15; 95% CI, 1.02-1.29), ומיקום כפרי לעומת מיקום עירוני. בין נשים בעלות סיכון גבוה, 41% מהרופאים דווחו בעצמם על דבקות להמלצות להפניה לייעוץ ובדיקות גנטיות.
מנבאים של דבקות להפניה\בדיקה היו גיל חולה צעיר יותר , 35 לעומת 51 שנים (RR, 1.78; 95% CI, 1.41-2.24), מין הרופא, נקבה לעומת זכר, (RR, 1.30; 95% CI, 1.07-1.64) והתמחות כמיילד\גינוקולוג לעומת רופא משפחה (RR, 1.64; 95% CI, 1.31-2.05). לנשים בעלות סיכון-ממוצע וסיכון-גבוה, המנבא החזק ביותר לדבקות להמלצות, היתה הערכת הרופא לסיכון לסרטן שחלות.
רופאים דיווחו שהם עשויים להפנות נשים רבות בעלות סיכון-ממוצע, ואינם עשויים להפנות נשים רבות בעלות סיכון-גבוה, לייעוץ גנטי\בדיקות. החוקרים הסיקו כי דרושים מאמצי התערבות, הכוללים קידום של הערכת סיכון מדויקת.
מקור: