רקע ומטרות:
קיים חוסר בקווים מנחים לגבי השימוש האופטימלי בטיפולים קונבנציונליים במחלת הקרוהן. לשם כך, נוסדה תכנית שמטרתה לחקור אחר שאלות שהועלו בפרקטיקה הקלינית ולספק תשובות מעשיות.
עוד בעניין דומה
שיטות:
בוצעו ראיונות טלפונים עם 96 גסטרואנטרולוגים וסקר אינטרנטי ל-1370 גסטרואנטרולוגים וזוהו 26 שאלות מפתח. 10 שאלות נבחרו לשלב הבא שהתבסס על דעתה של ועדה בינ"ל (לsteering committee).
הוכנו תשובות טיוטה מתוך עדות שהתבססה על הספרות הקיימת. תשובות הטיוטה נידונו בפגישות ארציות/מקומיות, במדינות המשתתפות (36 במספר) ונערכה הצבעה שהתבססה על שיטת ניקוד סטנדרטית.
התשובות שנבחרו, הועברו לועדה הבינ"ל ונידונו שם ונערכו הצבעות באותה השיטה. התשובות הסופיות פותחו בהתבסס על עדות מדעית ועל נסיונם הקליני של המשתתפים.
תוצאות:
המידע הקיים לגבי קורטיקוסטרואידים ואימונו מודולטורים מבחינת מינון, תזמון ומשך הטיפול, בחירת התרופה או המרשם הטיפולי ובטיחות, הוא נדיר.
טבליות (אילוסטרציה)
נקודות המפתח לתשובות כללו את החשיבות בזיהוי נכון של חולים בעלי פרוגנוזה ירודה; התערבות מוקדמת עם מינונים אופטימלים של אימונומודולטורים; הימנעות מטיפול ממושך או חוזר בסטרואידים; השגת הפוגה חופשית מסטרואידים; השגת איזון בין תועלת קלינית ובטיחות כאשר מעלים מינון, מאריכים טיפול או משלבים טיפולים שונים; הערכה מחודשת של טיפול בנקודות זמן שונות; ושקילת התפקיד של ביומרקרים והחלמה מוקוזלית.
מסקנות:
התשובות עבור 10 שאלות מפתח התבססו על העדות הקיימת והנסיון הקליני של משתתפי התכנית, בתקווה, שיהיו בעלות שימוש מעשי בפרקטיטקה היומיומית של הגסטרואנטרולוגים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
