כתב העת Molecular Therapy פירסם מאמר המסכם מחקר וניסוי רפואי - ראשון מסוגו בישראל - שבוצע ב"הדסה" ומצא כי טיפול באמצעות הזרקת תאי גזע לשברים קשים מקצר את זמן הריפוי בצורה משמעותית. הניסוי הרפואי התנהל במשך ארבע שנים על ידי רופאי המחלקות האורתופדיות במרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, בראשות פרופסור אירי ליברגל.
עוד בעניין דומה
פרופ' אירי ליברגל (צילום: ביה"ח הדסה)
פרופסור ליברגל מסר, כי תהליך שהחל לפני כ- 15 שנה הוביל לעריכת הניסוי הרפואי, שבו נכללו 24 חולים. החולים סבלו משברים קשים באזור אגן הירכיים וטופלו ב"הדסה". תוצאות המחקר, הוסיף, מהוות פריצת דרך רפואית. "יש להניח כי פירסומו יביא לשינוי בעקרונות הטיפול בשברים קשי ריפוי. האתגר העומד לפנינו הרופאים כעת הוא התחקות אחר הבנת מנגנון הריפוי", אמר.
השימוש בהליך זה קיצר את משך הריפוי מ-12-6 חודשים בממוצע לשניים-שלושה חודשים בלבד
במסגרת הניסוי הקליני, החלו הרופאים האורתופדים במרכז הרפואי בירושלים לאחות שברים הצפויים להחלים לאט, תוך שימוש במערכות הדם ומח העצם. "מדובר בטיפול המבוסס על תאי גזע הנשאבים מאזור האגן בסמוך יחסית למקום הפציעה. התאים עוברים תהליך בידוד ייעודי ומוזרקים חזרה לאזור השבר".
בספרות הרפואית, הסביר עוד פרופסור ליברגל, מוכרים שברים המצריכים טיפול ניתוחי וזמן ההחלמה שלהם מאד ממושך. לעתים, שברים אלו לא מתאחים כלל ויש צורך בניתוחים חוזרים ונשנים. הסיבות לכך שונות: בחלקן קשורות למנגנון הפציעה ובחלקן משניות - ונובעות מהמבנה האנטומי של אזור השבר. לדוגמה: החלק התחתון של עצם השוק (השוק המרוחק) שנבדק במחקר הנוכחי, מאופיין בציפוי דל של רקמות השריר ורקמות תמיכה לעצם וכן באספקת דם מצומצמת. מצב זה מקשה על הליך הריפוי.
הטיפול החדשני שנעשה במסגרת המחקר, מתבסס על תאי גזע מזנכימליים, להם פוטנציאל להפוך לתאים מייצרי עצם, שהם החשובים להליך שימור איכות העצם ולריפוי שברים.
על התהליך עצמו מסר פרופסור ליברגל את הפרטים הבאים: כחודש לאחר הניתוח הראשוני, ולאחר בדיקת החולה ואזור השבר, עובר החולה פרוצדורה טיפולית קצרה הכוללת הרדמה (אזורית או כללית) ושאיבה של 50 מ"ל מח עצם ו- 100 מ"ל דם מאזור האגן, כמקובל בהשתלות מח עצם. לאחר מכן החולה חוזר למחלקה. מח העצם והדם מועברים למעבדות. ממח העצם מבודדים את תאי הגזע מייצרי העצם ומהדם מבודדים את הטסיות.
השלב הבא: החולה מוחזר לחדר הניתוח. המנתח יוצר תערובת מהתאים, טסיות הדם ואבקת חלבון (מכילה חלבונים שונים יוצרי עצם). התערובת מוזרקת דרך חתך קטן לאזור השבר.
התוצאה: השימוש בהליך הזה קיצר את משך הריפוי מ-12-6 חודשים בממוצע, עד ל-3-2 חודשים בלבד.
"אנחנו מעריכים כי מדובר בהישג של ממש עבור חולים רבים הסובלים משברים שזמן ההחלמה שלהם עלול להיות מאד ממושך", הוסיף פרופסור ליברגל.
"ניתן להשיב חולים אלו לתפקוד תוך זמן קצר ולאפשר חזרה מהירה שלהם לשגרת החיים", אמר, "יש לכך, כידוע, משמעויות כלכליות. כאשר הריפוי מתארך מאד יירשמו לחובת המטופל אובדן ימי עבודה והוא גם יחווה יציאה ממסגרת העבודה. תוצאות הניסוי הקליני פתחו צוהר להמשך המחקר בנושא הזה והתחקות אחר מנגנוני הריפוי של רקמות, בעזרת מנגנונים תאיים מורכבים".
לקריאת המאמר המלא:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
