מחקר איטלקי חדש, שהתפרסם בכתב העת Clin Drug Investig, מצא כי הטיפול במעכבי DPP-4 בחולי סוכרת סוג 2 שלא השיגו איזון גליקמי מספק בטיפול תרופתי או תזונתי קודם היה אפקטיבי; מבין תרופות ה-DPP-4 שנבדקו, היעילות הגבוהה ביותר בפרמטרים שנבחנו היתה ל-vildagliptin (גאלבוס) .
עוד בעניין דומה
ברקע למחקר מציינים המחברים, כי סוכרת סוג 2 היא מחלה מורכבת, פרוגרסיבית שעלולה להוביל לסיבוכים במידה ואינה מאוזנת בצורה קפדנית. על פי הספרות עולה, כי רק 50% מהמטופלים באיטליה עם סוכרת סוג 2 מגיעים ליעד הגליקמי המומלץ, דבר המצביע על כך שיש מקום לשפר את משטרי הטיפול.
מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את האפקטיביות של מעכבי DPP-4 במונחי שליטה גליקמית, משקל גוף, ופרופיל ליפידים, בסדרות של מטופלים עם סוכרת סוג 2 המטופלים בקהילה.
החוקרים ביצעו מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי שבחן סדרות של מטופלים עם סוכרת סוג 2 שהיו במעקב ב-3 מרפאות קהילתיות. נכללו במחקר 360 מטופלים עם סוכרת סוג 2, משני המינים, בגילאים של בין 30-85 , עם BMI בין 22-45 ק"ג/מ"ר אשר היו ללא איזון גליקמי מספק (רמות המוגלובין A1C של בין 7.1-10%). זאת, למרות שהונחו לבצע דיאטה מתאימה או טופלו בתרופות.
המטופלים שנכללו באנליזה הועברו לטיפול במעכבי DPP-4; מהם 244 טופלו ב-sitagliptin (ג'נוביה, מרק), 97 ב-vildagliptin (גלבוס, נוברטיס) ו-19 ב-saxagliptin (אונגלייזה, אסטרה-זנקה).
החוקרים מדווחים, כי וילדגליפטין (גאלבוס) הפחית המוגלובין A1C ב-1.2%, לעומת הפחתה של 0.9% בלבד במטופלי סיטגליפטין וסקסגליפטין , וזאת מרמת בסיס ממוצעת של 8% (שהיתה דומה בכל הקבוצות).
החוקרים מציינים גם, כי הירידה הגדולה ביותר ברמות סוכר בצום היתה במטופלים שקיבלו את הגאלבוס (ירידה של 38 מ"ג/ד"ל), בעוד שבסיטגליפטין וסקסגליפטין הירידה היתה של 20 מ"ג/ד"ל ו-29 מ"ג/ד"ל, בהתאמה.
ברמות כולסטרול, הירידה הגדולה ביותר נרשמה בקרב מטופלי הגאלבוס (ירידה של 24 מ"ג/ד"ל) לעומת 11 מ"ג/ד"ל במטופלי הסיטגליפטין ו-3.6 מ"ג/ד"ל במטופלי הסקסגליפטין.
אפקטיביות הטיפול היתה עקבית בקרב כל קבוצות הגיל , בתנאי שמשך המחלה היה קצר (כ-5-6 שנים).
תופעות לוואי חריגות היו קלות וחולפות ולא דרשו הפסקת הטיפול.
מסקנת החוקרים היא, שטיפול במעכבי DPP-4 הוא חלופה זמינה במטופלי סוכרת סוג 2 שאינם מאוזנים היטב תחת טיפול נוכחי. הטיפול במעכבי DPP-4 הדגים יעילות ברת השוואה לטיפולים אחרים בסוכרת בהתייחס להפחתת רמות המוגלובין A1C. מעבר לכך, החוקרים סבורים כי השינויים החיוביים בפרופיל הליפידים תחת הטיפול במעכבי ה-DPP-4 הופך קבוצת תראופוטית זו לאטרקטיבית במיוחד. עם זאת, הם מציינים, שנדרשים מחקרים נוספים כדי להבטיח שאפקט זה על הליפידים יתקיים גם בתנאי עולם אמיתי להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי .
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
