אפנדיציטיס היא הסיבה הכירורגית השכיחה ביותר לכאב בטן לא-טראומטי בילדים. למרות זאת, עדיין אין פרוטוקול דיאגנוסטי מוסכם ("גולד סטנדרט") לאיבחונו.
עוד בעניין דומה
במחקר פרוספקטיבי זה, בדקו החוקרים את מידת הדיוק של פרוטוקול קליני המשלב שימוש ב-PAS score ואולטראסאונד (US) כאמצעי הבחירה להדמיה. PAS היא שיטת ניקוד, שפותחה עבור ילדים, להערכת הסבירות הקלינית לאפנדיציטיס. היא כוללת 8 פרמטרים. PAS של 1-3 מעיד על סבירות נמוכה לאפנדיציטיס, PAS 4-7 סבירות בינונית, PAS 8-10 סבירות גבוהה.
במסגרת המחקר, ילדים עם סבירות נמוכה לאפנדיציטיס שוחררו לביתם עם מעקב טלפוני; ילדים עם סבירות בינונית הופנו לבדיקת אולטראסאונד; וילדים עם סבירות גבוהה הופנו ישירות לייעוץ כירורגי. תוצאות ה-US נותחו לצורכי המחקר באופן דיכוטומי – כחיוביות או שליליות. במקרה שהתוצאה היתה שלילית, ולא נותר חשד לאפנדיציטיס, הילד שוחרר לביתו עם מעקב טלפוני. במקרה שהתוצאה היתה חיובית או שנותר חשד – הופנה הילד לכירורג ילדים. בדיקת CT לא היתה חלק מהפרוטוקול הקליני, והוזמנה רק על פי בקשת הכירורג המטפל.
בסך הכל, נכללו במחקר 196 ילדים. שיעור האפנדקטומיות השליליות היה 4.4%. מידת הדיוק של הפרוטוקול הקליני שנבחן במחקר היה 94% (CI95% - 91%-97%), עם רגישות של 92.3% (CI95%- 83%-98%) וסגוליות של 94.7% (CI95% - 89%-98%).
בעידן בו ישנה דאגה גוברת מפני החשיפה לקרינה מבדיקות דימות, במיוחד בילדים, הדגישו החוקרים, פרוטוקול אבחוני זה הוא בעל חשיבות רבה - ורמת דיוק גבוהה - ויש להטמיעו בפרקטיקה בבתי החולים.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט