הוועדה שהוקמה ביזמת שרת הבריאות, יעל גרמן, העמידה בראש סדר היום הציבורי את הסדרת מעמדם הכלכלי של "הכוכבים של מערכת הבריאות" – מנתחים מוכשרים, הפועלים בדרך כלל בחסותם של הטייקונים של המערכת – מנהלי בתי החולים. העובדות מלמדות, כי השפעתם של אלה ושל אלה על בריאותם של האזרחים, שעליה מופקדת שרת הבריאות, היא שולית. הגיבורים האמיתיים של המערכת - רופאי המשפחה - נשכחו והוזנחו.
עוד בעניין דומה
"עיקר המאמץ של שרת הבריאות ועוזריה נדרש לטיפוחם ולשיפור סביבת העבודה של רופאי המשפחה, העובדים במערכת הציבורית"
בשנים האחרונות התפרסמו תוצאות של מחקרים, המבוססים על מסד נתונים מקיף וגדול ומודלים סטטיסטיים מתוחכמים, שהראו כי בין 1980 ל-2000 חלה בארה"ב קפיצה חדה בתוחלת החיים - 4.8 שנים אצל גברים ו-2.7 שנים אצל נשים. את רובה המכריע של עלייה זו ניתן לייחס להפחתה של כ-50% בתמותה ממחלות לב. לפי הערכות החוקרים, הצעדים השונים שאימצה הקהיליה הרפואית בעקבות המחקר המדעי הנמרץ בתחום מחלות הלב הוסיפו לאזרחי ארה"ב יותר מ-3 מיליון שנות חיים.
לפי החוקרים, כמחצית מהתוספת בשנות החיים ניתנת לייחוס למניעה ראשונית – הרחקה או הפחתה של גורמי סיכון באנשים בריאים, ואת המחצית האחרת ניתן לייחס לטיפולים רפואיים שונים באנשים שכבר חלו במחלת לב. יותר מ-35% מהתוספת בשנות חיים קשורה להורדת רמת הכולסטרול בדם באמצעות סטטינים; כ-20% ניתן לזקוף לזכות איזון תרופתי של יתר לחץ דם ו-12% להפסקת עישון.
"חיזוק מעמדם ותפקודם של רופאי המשפחה יביא מאליו לניוונם של הדינוזאורים של המערכת, המטילים עליה עול כבד ומיותר"
הנתונים מלמדים, כי את עיקר התשואה מבין הטיפולים השונים שניתנו לחולים ניתן לזקוף לזכות שורה של תרופות זולות מאוד וזמינות. ההתערבויות הפולשניות – ניתוחים וצנתורים - תרמו רק כ-6% מתוספת שנות החיים, והטיפולים שדרשו אשפוז בבית חולים - לא יותר מ-10%. חשוב לציין, כי חלק מהתוספת קוזזה עקב העלייה התלולה במספר מקרי הסוכרת ומגפת ההשמנה. החוקרים מייחסים לשני מפגעים אלה אובדן של כחצי מיליון שנות חיים.
ניתוח המגמות מצביע על פוטנציאל לתוספת של יותר מחצי מיליון שנות חיים בארה"ב בין 2000 ל-2010 (ניתוח הנתונים של שנים אלה טרם הושלם). תוספת שנות החיים המושגת על ידי מניעה ראשונית של מחלות לב היא תוספת של שנים באיכות מירבית, ללא נכות וללא סבל. בדיקות שנערכו בארצות מערביות אחרות מאפשרות להניח כי תוצאות המחקר תקפות גם בישראל.
עיקר הנטל של יישום תוכניות המניעה והטיפול בחולי לב מוטל על כתפיהם של רופאי המשפחה, העובדים במסגרת הרפואה הציבורית, בחלק קטן מהמקרים, נדרש סיוע מוגבל של מומחים. לזכותם יש לזקוף את יישום המאמץ המדעי להדברת מחלות לב וכלי הדם. ניתן איפוא לומר, כי בריאותם של אזרחי מדינת ישראל נתונה בידיהם של הרופאים הראשוניים. אלה הם הכוכבים האמיתיים של מערכת הבריאות. עיקר המאמץ של שרת הבריאות ועוזריה נדרש לטיפוחם ולשיפור סביבת העבודה שלהם.
"רפורמה מהותית במערכת הבריאות... צריכה לכלול את שינוי מערכת התגמול ברפואה הציבורית, באופן שיאפשר לרופא המשפחה להאריך בצורה משמעותית את משך המפגש עם החולה"
רפורמה מהותית במערכת הבריאות מושתתת על שלושה עקרונות. הראשון הוא שינוי מערכת התגמול ברפואה הציבורית, באופן שיאפשר לרופא המשפחה להאריך בצורה משמעותית את משך המפגש עם החולה. הארכת משך המפגש נחוצה להטמעה של שינוי אורח חיים, התווית תוכנית נכונה לטיפול תרופתי ויצירת תובנות אשר ידרבנו את החולה להתמיד בקיום המלצות הרופא.
עקרון שני הוא יצירת מערכת זימונים אקטיבית, שתאפשר מעקב ראוי אחר החולים המורכבים. העקרון השלישי הוא פיתוח ושימור של מערכת יחסי גומלין בין הרופאים העובדים בקהילה, שתאפשר דיון, התייעצות ועדכון קבועים. בנוסף, יש צורך בהקמת מערכת ניטור, הכוללת נתונים מעודכנים על תמותה, תחלואה ושימוש בשירותים רפואיים, שבאמצעותה יוכלו אנשי משרד הבריאות להציב מטרות במונחים של "מדדי בריאות", לעקוב אחר השגתן, ולאתר אזורים חלשים הדורשים הקצאת כוח אדם מתאים או אמצעים אחרים.
המשאבים הנדרשים למימוש רפורמה כזו יבואו מתוך מערכת הבריאות. חלק יושג על ידי צמצום הדרגתי בכסף הגדול שמשקיע הציבור ברפואה הפרטית - הן באופן ישיר והן על ידי הביטוחים המשלימים. חלק אחר יבוא מהעתקה הדרגתית של הפעילות הרפואית מבתי החולים לקהילה. חיזוק מעמדם ותפקודם של רופאי המשפחה יביא מאליו לניוונם של הדינוזאורים של המערכת, המטילים עליה עול כבד ומיותר.
* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה-מרקר"