דעות

הכוכבים האמיתיים של מערכת הבריאות

בריאותם של אזרחי מדינת ישראל נתונה בידיהם של הרופאים הראשוניים, והם הכוכבים האמיתיים של מערכת הבריאות

הוועדה שהוקמה ביזמת שרת הבריאות, יעל גרמן, העמידה בראש סדר היום הציבורי את הסדרת מעמדם הכלכלי של "הכוכבים של מערכת הבריאות" – מנתחים מוכשרים, הפועלים בדרך כלל בחסותם של הטייקונים של המערכת – מנהלי בתי החולים. העובדות מלמדות, כי השפעתם של אלה ושל אלה על בריאותם של האזרחים, שעליה מופקדת שרת הבריאות, היא שולית. הגיבורים האמיתיים של המערכת - רופאי המשפחה - נשכחו והוזנחו.

"עיקר המאמץ של שרת הבריאות ועוזריה נדרש לטיפוחם ולשיפור סביבת העבודה של רופאי המשפחה, העובדים במערכת הציבורית"

בשנים האחרונות התפרסמו תוצאות של מחקרים, המבוססים על מסד נתונים מקיף וגדול ומודלים סטטיסטיים מתוחכמים, שהראו כי בין 1980 ל-2000 חלה בארה"ב קפיצה חדה בתוחלת החיים - 4.8 שנים אצל גברים ו-2.7 שנים אצל נשים. את רובה המכריע של עלייה זו ניתן לייחס להפחתה של כ-50% בתמותה ממחלות לב. לפי הערכות החוקרים, הצעדים השונים שאימצה הקהיליה הרפואית בעקבות המחקר המדעי הנמרץ בתחום מחלות הלב הוסיפו לאזרחי ארה"ב יותר מ-3 מיליון שנות חיים.

לפי החוקרים, כמחצית מהתוספת בשנות החיים ניתנת לייחוס למניעה ראשונית – הרחקה או הפחתה של גורמי סיכון באנשים בריאים, ואת המחצית האחרת ניתן לייחס לטיפולים רפואיים שונים באנשים שכבר חלו במחלת לב. יותר מ-35% מהתוספת בשנות חיים קשורה להורדת רמת הכולסטרול בדם באמצעות סטטינים; כ-20% ניתן לזקוף לזכות איזון תרופתי של יתר לחץ דם ו-12% להפסקת עישון.

"חיזוק מעמדם ותפקודם של רופאי המשפחה יביא מאליו לניוונם של הדינוזאורים של המערכת, המטילים עליה עול כבד ומיותר"

הנתונים מלמדים, כי את עיקר התשואה מבין הטיפולים השונים שניתנו לחולים ניתן לזקוף לזכות שורה של תרופות זולות מאוד וזמינות. ההתערבויות הפולשניות – ניתוחים וצנתורים - תרמו רק כ-6% מתוספת שנות החיים, והטיפולים שדרשו אשפוז בבית חולים - לא יותר מ-10%. חשוב לציין, כי חלק מהתוספת קוזזה עקב העלייה התלולה במספר מקרי הסוכרת ומגפת ההשמנה. החוקרים מייחסים לשני מפגעים אלה אובדן של כחצי מיליון שנות חיים.

ניתוח המגמות מצביע על פוטנציאל לתוספת של יותר מחצי מיליון שנות חיים בארה"ב בין 2000 ל-2010 (ניתוח הנתונים של שנים אלה טרם הושלם). תוספת שנות החיים המושגת על ידי מניעה ראשונית של מחלות לב היא תוספת של שנים באיכות מירבית, ללא נכות וללא סבל. בדיקות שנערכו בארצות מערביות אחרות מאפשרות להניח כי תוצאות המחקר תקפות גם בישראל.

עיקר הנטל של יישום תוכניות המניעה והטיפול בחולי לב מוטל על כתפיהם של רופאי המשפחה, העובדים במסגרת הרפואה הציבורית, בחלק קטן מהמקרים, נדרש סיוע מוגבל של מומחים. לזכותם יש לזקוף את יישום המאמץ המדעי להדברת מחלות לב וכלי הדם. ניתן איפוא לומר, כי בריאותם של אזרחי מדינת ישראל נתונה בידיהם של הרופאים הראשוניים. אלה הם הכוכבים האמיתיים של מערכת הבריאות. עיקר המאמץ של שרת הבריאות ועוזריה נדרש לטיפוחם ולשיפור סביבת העבודה שלהם.

"רפורמה מהותית במערכת הבריאות... צריכה לכלול את שינוי מערכת התגמול ברפואה הציבורית, באופן שיאפשר לרופא המשפחה להאריך בצורה משמעותית את משך המפגש עם החולה"

רפורמה מהותית במערכת הבריאות מושתתת על שלושה עקרונות. הראשון הוא שינוי מערכת התגמול ברפואה הציבורית, באופן שיאפשר לרופא המשפחה להאריך בצורה משמעותית את משך המפגש עם החולה. הארכת משך המפגש נחוצה להטמעה של שינוי אורח חיים, התווית תוכנית נכונה לטיפול תרופתי ויצירת תובנות אשר ידרבנו את החולה להתמיד בקיום המלצות הרופא.

עקרון שני הוא יצירת מערכת זימונים אקטיבית, שתאפשר מעקב ראוי אחר החולים המורכבים. העקרון השלישי הוא פיתוח ושימור של מערכת יחסי גומלין בין הרופאים העובדים בקהילה, שתאפשר דיון, התייעצות ועדכון קבועים. בנוסף, יש צורך בהקמת מערכת ניטור, הכוללת נתונים מעודכנים על תמותה, תחלואה ושימוש בשירותים רפואיים, שבאמצעותה יוכלו אנשי משרד הבריאות להציב מטרות במונחים של "מדדי בריאות", לעקוב אחר השגתן, ולאתר אזורים חלשים הדורשים הקצאת כוח אדם מתאים או אמצעים אחרים.

המשאבים הנדרשים למימוש רפורמה כזו יבואו מתוך מערכת הבריאות. חלק יושג על ידי צמצום הדרגתי בכסף הגדול שמשקיע הציבור ברפואה הפרטית - הן באופן ישיר והן על ידי הביטוחים המשלימים. חלק אחר יבוא מהעתקה הדרגתית של הפעילות הרפואית מבתי החולים לקהילה. חיזוק מעמדם ותפקודם של רופאי המשפחה יביא מאליו לניוונם של הדינוזאורים של המערכת, המטילים עליה עול כבד ומיותר.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה-מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  משרד הבריאות,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית,  רפורמה במערכת הבריאות,  ועדת גרמן
תגובות
עדו
20.02.2014, 16:40

מדוע לא נאמר אמת : מה הם הצרכים הרפואיים - אישפוזיים של אוכלוסית ירושלים ?
והתשובה : ממש בדומה לכל עיר בסדר גודל אוכלוסין דומה.
והצרכים הדרושים הם: מוסד רפואי אישפוזי מקומי-עירוני שיחד עם שערי צדק יהווה מענה הולם.
המוסד האישפוזי הדרוש אמור להיות קטן במימדיו ובהיקף שירותיו מהאימפריה של הדסה ומכאן גם הוצאות תפעולו המציאותיות לא תרקענה שחקים עד כדי הבאה לקריסתו ולהשבתתו.
יתר על כן , מוסד שכזה יהיה בבעלות ובניהול ממשלתיים בלבד וכך תימנענה סטיות בהוצאות .

עוזי רביב
21.02.2014, 01:07

ראשית, תגובה לד"ר מוזס: תומך בכל לבי בכל האמור במאמרך. כמי שעבד בבית-חולים ממשלתי במשך עשרות שנים, תוך שילוב עם עבודה בקהילה, למדתי להעריך את עבודתם של הרופאים הראשוניים - רופאי המשפחה ורופאי הילדים. בעיתם העיקרית של רופאים אלה היא מעמדם הנמוך ב"שרשרת המזון" של עולם הרפואה ומצב זה מחייב תיקון. רבים מהרופאים הם שכירים בקופות החולים ודרך עבודתם מוכתבת להם ע"י הנהלות המוסדות הנ"ל. הרופאים העצמאיים נושאים בנטל הטיפול בחוליהם, ברפואה מונעת ובאחזקת מרפאותיהם, כאשר המשאבים הניתנים להם מחייבים לראות מטופלים רבים ולהקדיש להם זמן לא מספיק. העלאת שכרם של רופאי הקהילה [שאינם מקבלים, כמובן, כוננויות] ושיפור מעמדם המקצועי ישנו את המצב. ראוי לזכור, שבניגוד לעבר אין יותר "רופא כללי" - ההתמחות בכל מקצוע, כולל רופא משפחה, העלתה את רמת הרופאים. בנוסף לכך, עקב הזדקנות האוכלוסיה יש לעודד את ההתמחות בגריאטריה.
ותגובה לעדו: אל תשכח שבתי-החולים של "הדסה" בירושלים הם בתי חולים אוניברסיטאים, ולא רק "אישפוזיים". צמצומם או חלילה סגירתם תצמצם את הכשרת דור העתיד ברפואה.

עדו
21.02.2014, 09:47

תודה לך עוזי על הערתך.
בהכשרת "דור העתיד" של הרופאים בישראל נוטלים חלק ארי בתי הספר לרפואה באוניברסיטת
תל אביב ( ע"ש סאקלר) , של הטכניון בחיפה, של אוניברסיטת בר אילן בצפת ושל אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע לצידה של האוניברסיטה העברית ובל נשכח את תרומתם הגדולה של בתי ספר לרפואה בחו"ל.
לציין שרבים מרופאי הדסה בעבר ובהווה זכו להתמחות במרכזים רפואיים בצפון אמריקה ובמערב אירופה.

עוזי רביב
21.02.2014, 19:08

אכן, יש כיום בתי-ספר לרפואה נוספים המכשירים רופאים, אבל ביה"ס לרפואה של "הדסה", חלוץ בתי-הספר לרפואה בארץ [שאני אחד מבוגריו...] חייב להמשיך להתקיים ולהכשיר רופאים, כפי שעושה זאת משנות ה-50. יש לעשות הכל שהוא לא ייפגע וימשיך בפעילותו החשובה. נכון שרבים מבוגרי ביה"ס של "הדסה" התמחו בארה"ב ובאירופה, אבל בד"כ זו התמחות ספציפית ורוב הרופאים חזרו, תפקדו ומתפקדים כיום בישראל.