טיפול בדלקת מפרקים שגרונית (RA) באמצעות אטנרספט בהשוואה לטיפולים אנטי ראומטיים משני מחלה (DMARD): בטיחות והישרדות בטווח הארוך על פי מידע תצפיתי פרוספקטיבי

מטרה:
מטרת המחקר התצפיתי היתה לבחון בטיחות ארוכת טווח בשימוש באטנרספט בהשוואה ל-DMARD קונבנציונליים בקבוצה גדולה של חולי RA בבריטניה.

שיטות:
נאספו נתונים מה-British Society of Rheumatology Biologics Register אודות חולים עם RA שטופלו באטנרספט בהשוואה למטופלים שטופלו ב-DMARD שגרתיים אחרים (מעקב מקסימלי של עד 10 שנים).

תוצאות:
מידע אודות 3,529 חולים שטופלו באטנרספט (16,919 שנות מטופל) ו-2,864 חולים שטופלו ב-DMARD קונבנציונליים (11,095 שנות מטופל) נאסף, עם הבדלים מובחנים בין הקבוצות בנקודת הבסיס. שיעורי תמותה גולמיים היו 12.0 לעומת 20.1 אירועים לכל 1,000 שנות מטופל בקבוצת האטנרספט לעומת קבוצת ה-DMARD, בהתאמה. יחס סיכון מותאם של 0.72 (95% רווח סמך 0.54-0.96).

לא היה הבדל בסיכון ארוך הטווח לזיהומים חמורים (יחס סיכון מותאם 1.02, 0.83-1.25). עם זאת, הסיכון לסיבוך זה במהלך השנתיים הראשונות לטיפול היה מוגבר בקבוצת האטנרספט (יחס סיכון מותאם 1.56, 1.16-2.09; 1.32 , 1.06-1.65).

יחס הסיכונים המותאמים לסיבוכים שונים היה – מחלה סרטנית (0.68-1.03) 0.84, ממאירות לימפופרוליפרטיבית בפרט 0.51 (0.28-0.95), כל שאר תופעות הלוואי החמורות 0.7 (0.56-0.87) ואירועים קרדיאליים בפרט 0.52 (0.37-0.72).

מסקנות:
אין עדות לתוצאות שליליות בחשיפה לטווח ארוך לאטנרספט. עם זאת, יש עדות לשיפור בהישרדות, ירידה בשיעור ארועים קרדיווסקולריים ובממאירויות לימפופרוליפרטיביות.

מקור:
Morgan CL1, Emery P, Porter D, Reynolds A, Young A, Boyd H, Poole CD, Currie CJ.Treatment of rheumatoid arthritis with etanercept with reference to disease-modifying anti-rheumatic drugs: long-term safety and survival using prospective, observational data.Rheumatology (Oxford). 2014 Jan;53(1):186-94. doi: 10.1093/rheumatology/ket333. Epub 2013 Oct 18.