דעות

על האיוולת הטמונה בחוק ההזנה הכפויה

גם אם החוק יעבור לאחר השינויים שהוכנסו בו, הוא לא ייושם ולא תושג המטרה של יוזמיו; מאידך, יוטבע בנו אות קין כאחת המדינות המצורעות בעולם בתחום זכויות האדם

על החוק להזנה בכפייה של שובתי רעב העומד בפני הכרעה בקריאה שלישית בכנסת כבר נכתב רבות. אני מבקש להסב תשומת לב לפן שלא זכה להתייחסות ראויה, והוא האיוולת התהומית הכרוכה בו.

בכל תולדות המדינה, היחידים משובתי הרעב שנפטרו היו אלה שסבלו מסיבוכים של הזנה בכפייה

בכל הדורות התהדרנו, אולי גם בצדק, בראש היהודי המתוחכם המיטיב להבחין בדקויות ויודע למצוא פתרונות יצירתיים למצבים סבוכים. בישראל של השנים האחרונות, בהמרצת המנהיגות שלנו, הפכנו לעם של בריונים צרי אופק שתגובתו האינסטינקטיבית לכל בעיה היא הפעלת כוח ברוטאלי.

שביתת רעב היא מחאה לגיטימית, לא אלימה, שבה נוקטים במצב של ייאוש. אצלנו השובתים הם בעיקר עצורים מנהליים שלא הועמדו לדין ותקופת מאסרם לא נקצבה. הזנה בכפייה מוגדרת כמעשה אכזרי של השפלה ועינוי. היא מנוגדת לאתיקה הרפואית הבסיסית, לחוק זכויות החולה ולאמנות של ארגון הרפואה העולמי, שכבר יצא במחאה נגד החוק הזה. גם ההסתדרות הרפואית בישראל יצאה בחירוף נפש נגד החוק והורתה לרופאי ישראל לא להישמע לו.

כל שובתי הרעב המועמדים תיאורטית להזנה בכפייה מאושפזים בבתי חולים ולא בבתי סוהר. האם יעלה על הדעת שרופא יצווה לקשור שובת רעב מתנגד בידיים וברגליים ויחדיר לו בכוח צינור לקיבה? גם אצל חולה משתף פעולה, הדבר נתקל לא פעם בקשיים ואפילו בסיבוכים קשים. בכל תולדות המדינה, היחידים משובתי הרעב שנפטרו היו אלה שסבלו מסיבוכים של הזנה בכפייה!

גם אם החוק יעבור לאחר השינויים שהוכנסו בו, הוא לא ייושם ולא תושג המטרה של יוזמיו

הגדיל לעשות היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, בהעלותו פתרון הזוי שלפיו "על מנת למנוע סבל" יורדמו שובתי הרעב לצורך הזנתם בכפייה. מעניין איך הוא חשב שהדבר ייעשה - הרדמה לקראת כל ארוחה? שמא יושאר השובת מורדם לאורך זמן עם ניטור ומרדים צמוד? האם היועץ המלומד התעניין אצל רופא כלשהו אם פעולה כזו אפשרית בכלל? הרדמה של שובת רעב תשוש ביום 40-50 לשביתה היא מעשה טירוף מוחלט העלול לגרום למותו. אין לכך תקדים בעולם. אני יכול לקבוע בביטחון רב שאף רופא בבית חולים בישראל לא ישתתף במעשה האכזרי וההזוי הזה.

גם אם החוק יעבור לאחר השינויים שהוכנסו בו, הוא לא ייושם ולא תושג המטרה של יוזמיו. מאידך, יוטבע בנו אות קין כאחת המדינות המצורעות בעולם בתחום זכויות האדם. מילא שהתומכים בחוק איבדו כל בושה וויתרו על העמדת פנים של ישראל כחברה נאורה, אבל איך הם יכולים לעמוד מול האיוולת התהומית הכרוכה בו?

נושאים קשורים:  דעות,  הרדמה,  אתיקה,  שביתת רעב,  הזנה בכפייה,  עצירים מנהליים
תגובות
ירון
10.07.2014, 20:18

רק שני דגשים

- מדובר באנשים שלא הועמדו לדין לא משום שאין ראיות נגדם, אלא משום שהראיות מבוססות על חומר מודיעיני ומשתפי פעולה שלא ניתן לחשוף בהליך משפטי רגיל. לא מדובר בחסידי אומות עולם, אלא במרצחים.
- אם אתה יודע על מתקן המעצר בגואנטנמו אז ארצות הברית הרבה יותר מצורעת בתחום זכויות אדם.

מעבר לכך, כמו שכבר טענתי בכתבות אחרות- לדעתי הטיפול צריך להיות במסגרת חוק זכויות החולה.

יהושוע
10.07.2014, 21:20

אף על פי שאני מתנגד בד"כ לעמדתו הפוליטית של פרופ' ולדן ורואה בעמותה בה הוא עומד בראשה כאחת ממשתפי הפעולה עם האויב, אני מסכים עם הדעה שאין להזין בכפייה שובתי רעב. אדרבא, במקרה של חלאות המין האנושי דוגמת מחבלים/מתנחלים ערבים אלו, עדיף שיפחו את נשמתם הארורה בידי עצמם, על פני האפשרות שהקוויזלינגים וחבריהם האנטישמיים ברחבי העולם יתלו את האשם ברופאים הישראלים.

מרים מישורי
11.07.2014, 14:14

ואני מקווה להרבה תגובות כמו של פרופ רפי ולדן

דר' שלו
13.07.2014, 11:15

חוק לא מוסרי, לא אתי, ומה שיותר מקומם ועצוב הוא שהוא מיותר. הרופאים עובדים על פי כללי אתיקה מוכרים וידועים בנושא זה וחקיקת יתר רק מזיקה. כמו דר' ולדן, קשה לי להאמין שיהיה רופא בישראל שיזין שובת רעב בכפייה.