במסגרת מחקר ADVANCE, מעל 11,000 חולים בסוכרת סוג 2, מעל גיל 55, עם לפחות גורם סיכון קרדיווסקולרי אחד נוסף, עברו רנדומיזציה לקבלת טיפול בגלולה שהכילה צירוף של פרינדופריל-אינדפמיד או פלסבו וכן קבלת טיפול להפחתת גלוקוז עד לרמה הסטנדרטית, מול טיפול אינטנסיבי (ערך מטרה של המוגלובין A1Cי; 6.5% ומטה).
עוד בעניין דומה
לאחר כ-4.5 שנים, טיפול נוגד לחץ דם הביא לירידה בתמותה הכללית ובתמותה הקרדיווסקולרית וכן להפחתה בסיכון לאירועים מאקרו ומיקרו-וסקולריים מאג'וריים. הפחתה אינטנסיבית של ערכי הגלוקוז הביאה להפחתה בהיארעות של נפרופתיות חדשות ולהפחתה בסיכון להחמרה של אלו שהיו קיימות, אולם לא נצפתה הפחתה בתמותה.
כעת מפרסמים החוקרים תוצאות מהמשך המעקב אחר החולים שהשתתפו במחקר, במסגרת מחקר תצפיתי (קרוב ל-8,500 משתתפים) [ADVANCE-ON], שנמשך קרוב ל-6 שנים.
ההפחתה בסיכון לתמותה כללית ולתמותה קרדיווסקולרית בקרב אלו שנמנו על הקבוצה שקיבלה טיפול להורדת לחץ דם נחלשה, אולם היתה עדיין משמעותית מבחינה סטטיסטית: שיעור הסיכון לתמותה כללית בתום המעקב היה 0.91 ולתמותה קרדיווסקולרית 0.88. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתמותה או בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים בין אלו שהוקצו לקבלת טיפול סטנדרטי להורדת גלוקוז לעומת טיפול אינטנסיבי.
החוקרים מסכמים, שגם במעקב שלאחר מחקר, הם מצאו יתרון לטיפול מוריד לחץ הדם אצל חולים בסוכרת סוג-2. לעומת זאת, לא נמצאה תועלת משמעותית מהורדה אינטנסיבית של ערכי הגלוקוז לעומת הורדה סטנדרטית.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט