קיימות מספר תרופות שעשויות להפחית את הסיכון להישנות (relapse) של מחלת קרוהן (Crohn’s disease) לאחר ניתוח, אך לא ידוע אם תרופה מסוימת עדיפה על האחרות. במחקר זה השוו החוקרים את היעילות של מספר תרופות למניעת הישנות של מחלת קרוהן לאחר ניתוח, על-ידי מטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים עם הקצאה אקראית.
עוד בעניין דומה
נמצאו 21 מחקרים מתאימים אשר השוו בין שבע אסטרטגיות טיפוליות והקיפו 2,006 מטופלים
בוצעה סקירת ספרות שיטתית אחר מאמרים שפורסמו עד מארס 2014. החוקרים איתרו מחקרים מבוקרים עם הקצאה אקראית, שהשוו את היעילות של מסאלאמין (Mesalamine), תרופות אנטיביוטיות, בודזונייד (Budesonide), מווסתי תגובה חיסונית (immunomodulators), מעכבי TNFי (anti-TNF) - אשר הטיפול בהן התחיל תוך שלושה חודשים מהניתוח, לעומת אינבו (placebo) או העדר התערבות, במטרה למנוע הישנות קלינית או אנדוסקופית של קרוהן בקרב מבוגרים לאחר כריתה כירורגית. מטה-אנליזה בוצעה כדי לשלב ראיות ישירות ועקיפות ולהעריך את ההשפעות היחסיות של סוגי הטיפול.
נמצאו 21 מחקרים מתאימים אשר השוו בין שבע אסטרטגיות טיפוליות והקיפו 2,006 מטופלים. המטה-אנליזה העלתה, כי הטיפולים שהפחיתו את הסיכון להישנות קלינית של קרוהן, בהשוואה לאינבו, הם מסאלאמין (סיכון יחסי [relative risk]י: 0.60), תרופות אנטיביוטיות (0.26), מווסתי תגובה חיסונית (0.36), טיפול משולב באנטיביוטיקה ומווסת תגובה חיסונית (0.11) ומעכבי TNF (0.04), אך לא בודזונייד (0.93).
כמו כן, הטיפולים שהפחיתו את הסיכון להישנות אנדוסקופית של קרוהן, בהשוואה לאינבו, הם תרופות אנטיביוטיות (0.41), מווסתי תגובה חיסונית (0.33), טיפול משולב באנטיביוטיקה ומווסת תגובה חיסונית (0.16), אך לא מסאלאמין (0.67) או בודזונייד (0.86).
מונותרפיה עם מעכב TNF היתה ההתערבות התרופתית היעילה ביותר למניעת הישנות בתר-ניתוחית, בהשוואה לכל אסטרטגיות הטיפול האחרות.
לסיכום, מטה-אנליזה שהשוותה את ההשפעות הישירות והעקיפות של מספר אסטרטגיות טיפוליות העלתה, כי מונותרפיה עם מעכב TNF היא הטיפול המניעתי היעיל ביותר לאחר כריתה כירורגית עבור מטופלים עם מחלת קרוהן.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
