ישראל יכולה להיחשב כמובילה בעשור האחרון בשיעור הירידה בתמותה ממחלות כרוניות, לעומת המצב באירופה; כך נמסר אתמול (יום ג') בכנס שקיימה בתל-אביב החטיבה האירופית של ארגון הבריאות העולמי (WHO).
עוד בעניין דומה
לפי נתונים שהוצגו בכנס, הסיכון למות ממחלת לב או שבץ בישראל נמוך בהרבה מהממוצע מקרב 53 מדינות אירופה, ונמוך גם בהשוואה ל-28 מדינות האיחוד האירופי. נתונים אלו רלוונטיים הן לגבי צעירים, לאנשים בגיל הביניים ולקשישים.
בסך הכל, כ-9% מקרב בני 30-70 בישראל, נפטרים מוות מוקדם עקב מחלות כרוניות עיקריות (מחלות לב וכלי דם, סרטן סוכרת ומחלת ריאות כרונית) - כמחצית מהממוצע האירופי, לפי הנתונים.
בישראל ישנו שיעור נמוך יחסית של מעשנים, וגם צריכת האלכוהול נמוכה בהשוואה למדינות אירופה; וקיים טיפול יעיל כבר בשלבי מחלה מוקדמים
ההסבר של ארגון הבריאות העולמי הוא שבישראל ישנו שיעור נמוך יחסית של מעשנים, וגם צריכת האלכוהול נמוכה בהשוואה למדינות אירופה. לצד זאת, בישראל גם קיים טיפול יעיל ברמה גבוהה כבר בשלבים המוקדמים שבהן מאובחנות המחלות.
הכנס, שהתקיים לראשונה בישראל, הוקדש כולו לדרכי ההתמודדות של הקהילה הרפואית עם העלייה הדרמטית במחלות כרוניות בעולם המערבי. את הנתונים הציג ד"ר גאודן גלאה (Gauden Galea), מנהל תחום המחלות הכרוניות באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי. עוד השתתפו בדיון פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות; פרופ' חיים ביטרמן, הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית ובכירים ממערכת הבריאות בישראל.
ד"ר גלאה ציין כי בכל הפרמטרים בנושא הזה (המבוססים על נתוני 2012) ישראל מובילה מול מדינות המערב או מזרח אירופה. לפי הנתונים, ב-2011 היו בישראל כ-120 מקרי מוות ל-100 אלף נפש עקב מחלות לב. זאת, לעומת 210 ל-100 אלף באירופה. בקבוצת הגיל עד 64 היו 20 מקרי מוות ממחלות לב בישראל ל-100 אלף נפש, לעומת כ-40 בממוצע האירופי.
שירותי בריאות כללית ומכון המחקר של הארגון (מכון כללית למחקר) ציינו כי האירוע הבינלאומי הוא חלק מתהליך עבודה שבו לוקחים חלק נציגים ממדינות אירופה השותפות לגיבוש "מפת דרכים" חדשה ומפורטת למאבק במחלות הכרוניות בכל מדינות האזור האירופי.
ההתכנסות בארץ נעשתה בעקבות ההכרה שהעניק ארגון הבריאות העולמי ל"מכון כללית למחקר" כמרכז שותף של הארגון העולמי למחקר, בקרה ומניעה של מחלות כרוניות. פרופ' רן בליצר, מנהל המכון, שקיבל במהלך הכנס אות הערכה והכרה רשמי מהארגון, אמר כי החטיבה האירופית ב-WHO "פועלת באופן אינטנסיבי לגיבוש מדיניות ופיתוח תכניות טיפול ומעקב שונות אחר תחלואת כרונית באירופה".
לדבריו, "במסגרת מאמצים אלו הוצב יעד של הפחתה בשיעור התמותה ממחלות אלו ב-25% בתוך עשור ובבלימת הגידול המתמיד במספר החולים במחלות הכרוניות כדוגמת סוכרת, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)".
מסיבה זאת, ציין, נחשבת בעיני המומחים האירופים התרומה שמסוגלת ישראל להציע לתהליך. זאת, תודות לידע והניסיון הקליני שנצבר בהתמודדות עם היקף תחלואה כרונית ומשולבת (כשמדובר בטיפול הנדרש עבור חולה הסובל ממספר מחלות כרוניות במקביל).
פרופ ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות, ציין כי לשירותי בריאות כללית יש "הישגים מרשימים הזוכים להכרה בינלאומית". לדבריו, "כינוס של ארגון הבריאות העולמי בישראל מהווה אות כבוד והישג של מכון 'כללית' למחקר שהודות לפעילותו החדשנית והשימוש הייחודי שהוא עושה במידע כדי למפות תחלואה כרונית ולשם פיתוח תכניות טיפול, משמש מודל גם למדינות אירופה".
פרופ' אפק הודיע, כי "פעילות ה'כללית' מחדדת את ההכרה שיש לגבש תכנית לאומיות להתמודדות עם התחלואה הגוברת במחלות כרוניות".
בכנס נדונו גם סוגיות כמו ריבוי גורמי הסיכון באוכלוסייה, שילוב של השמנת יתר, עישון, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם ועוד. "ברוב המדינות", אמר פרופ' בליצר, "מקובל לבצע מעקב שוטף של כל אחד מגורמי הסיכון בנפרד. לכללית ניסיון רב ומידע חשוב על היבטים אלו של ריבוי גורמי סיכון והוא הוצג בכנס".
המרכזים השותפים הנוספים של ארגון הבריאות העולמי בפינלנד ובהולנד הציגו מניסיונם בהתמודדות עם ריבוי גורמי סיכון, בדגש על התמכרויות.
בכנס הוצגה הפעילות הנעשית בשירותי בריאות כללית לבניית תכנית טיפולית אינטגרטיבית לחולים המורכבים ביותר – וכיצד משתלבים בפעילות הטיפול אנשי צוות רב-מקצועי ומהי השפעתה של שיטה זאת על המטופל.