בדיקת דם חדשה שפותחה בישראל תוכל לסייע לרופאים לקבוע בתוך שעתיים אם דלקת זיהומית נגרמה בידי חיידק או נגיף, קביעה שעשויה לצמצם משמעותית את השימוש המיותר באנטיביוטקה, התורם להתפתחות זני חיידקים העמידים לה. על החידוש דיווח בשבוע שעבר כתב העת המדעי המקוון PLoSOne.
עוד בעניין דומה
בשלב זה מדובר עדיין בפיתוח שנעשה במעבדה, אבל הצוות מחברת הביו-טכנולוגיה הישראלית MeMed ובראשו ד"ר ערן עדן, מסר כי עתה נבנה אב-טיפוס של ההתקן הנדרש לביצוע הבדיקה.
רמת הדיוק שהושגה בבדיקה שפותחה היתה 90%, נמסר בדיווח
החברה דיווחה לכתב העת על תוצאות ניסוי קליני, פרוספקטיבי, רב-מרכזי ונרחב במיוחד, שנועד להעריך את יכולת הטכנולוגיה של ה-ImmunoXpert (כפי שנקראת טכנולוגיית הבדיקה) להגדיר אם מדובר בזיהום ממקור חיידקי או נגיפי. 1,002 חולים השתתפו בניסוי.
בדיווח נמסר, כי זיהומים ממקורות בקטריאליים ונגיפיים לעתים לא מאובחנים היטב בבדיקה קלינית – מה שמוביל לשימוש יתר באנטיביוטיקה ותורם להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה. באופן פרדוקסלי, אי היכולת להבין במהירות את מקור הזיהום הדלקתי תורם גם לשימוש-חסר באנטיביוטיקה ב-40%-30% מהדלקות הזיהומיות, שאינן מטופלות כיאות.
הבדיקה שפותחה על ידי החברה הישראלית מיועדת להגדיר במהירות וברמת דיוק גבוהה במיוחד, אם מדובר בזיהום ממקור חיידקי או ממקור נגיפי. הפיתוח נמשך ארבע שנים ונעשה בשיתוף רופאים ומדענים בתחומים שונים בישראל וגם בעולם, מסר ד"ר עדן. "מדובר בגישה חדשנית לשם אבחון ובידול מדויקים בנושא כה חיוני", הדגיש.
ד"ר ערן עדן: "גילינו כיצד המערכת החיסונית יודעת לפענח את ההבדל בין זיהום חיידקי לבין זיהום ממקור נגיפי"
הבדיקה משתמשת במדדים הקשורים למערכת החיסונית של המטופל. "גילינו כיצד המערכת החיסונית יודעת לפענח את ההבדל בין זיהום חיידקי לבין זיהום ממקור נגיפי ואת התגובה הטבעית שלה", אמר ד"ר עדן.
הטכנולוגיה שפותחה ממנפת את העובדה שחיידק ונגיף מעוררים באופן שונה את מסלול התגובה החיסונית. החוקרים ערכו בדיקות מפורטות לזיהוי החלבונים המעורבים בתהליכים הטבעיים בגוף האדם כשמדובר בדלקת אקוטית. זוהו שלושה חלבונים מסיסים שמופעלים באופן ייחודי, ושונה, כשמדובר בחיידק או בנגיף שחדר לגוף.
איתור 3 החלבונים נעשה מתוך 600 חלבונים שונים הקשורים למערכת החיסונית. בעקבות התגלית, פותחו אלגוריתמים מתמטיים ששילבו בין החלבונים ליצירת חתימה חיסונית (immune signature), שמבדלת באופן מדויק בין מקורות הזיהום השונים וגורמי הדלקת. רמת הדיוק שהושגה בבדיקה שפותחה היתה 90%, נמסר בדיווח.
יעילות החסיון נבחנה על ידי רופאי ילדים ורופאים למחלות של מבוגרים בפרקי זמן שונים וברמות רגישות שונות לבדיקה – בטווחים שבין יום אחד לאחר הופעת ראשוני התסמינים של הדלקת ועד 12 יום לאחר מכן. הנושא נבחן גם לגבי 56 זני פתוגנים.