למרות עלייה בשכיחות סוכרת סוג 2 באסיה, מחקרים קליניים על טיפולים בוצעו בעיקר באוכלוסיה לבנה מערבית. ניסוי קליני שלב 3 , אקראי, כפול-סמיות ומבוקר-פלצבו בן 24 שבועות, העריך את היעילות והבטיחות של מעכב ה-DPP-4 לינגליפטין (טרג'נטה, ברינגר-אינגלהיים ישראל), שהוסף למטפורמין בחולים אסיאתיים עם סוכרת סוג-2.
עוד בעניין דומה
מטופלים שנכללו היו בגילאים 18-80 שנים, עם המוגלובין מסוכרר בין 7-10 גרם אחוז על מטפורמין. תרופות אחרות פרט למטפורמין הופסקו טרם הרנדומיזציה (2:1) והוחלפו ללינגליפטין 5 מ"ג פעם ביום או פלצבו, בנוסף למטפורמין.
סך של 306 מטופלים אסייאתיים (סין 265, מלזיה 1, פיליפינים 24) הוקצו באקראי. נקודת סיום העיקרית היתה שינוי מהפתיחה ברמת המוגלובין מסוכרר כעבור 24 שבועות טיפול.
מאפייני הבסיס של המטופלים הותאמו היטב בין הקבוצות (ממוצע ± סטיית תקן HbA1c, 8 ± 0.8%). ממוצע מותאם ± סטיית תקן של המוגלובין מסוכרר ירד ב -0.66 ± 0.05% בקבוצת הלינגליפטין וב-0.14 ± 0.07% בפלצבו (P < 0.0001). במטופלים עם רמת המוגלובין מסוכרר בבסיס מעל 8.5%, הירידה מתוקנת הפלצבו היתה ב-0.89 ± 0.17% (P < 0.0001).
תופעות לוואי התרחשו בשיעור דומה בקבוצת הלינגליפטין והפלצבו (27.3% ו-28% בהתאמה) ומיעוטן נחשבו קשורות לטיפול (2.4% ו-0% בהתאמה).
היפוגליקמיה התרחשה ב-1% מהמטופלים בשתי הקבוצות. לינגליפטין לא השפיע על המשקל.
החוקרים הסיקו, כי לינגליפטין 5 מ"ג הינו יעיל ונסבל היטב, על פני 24 שבועות, בחולים אסיאתים עם סוכרת סוג 2 לא מאוזנת דיה באמצעות מטפורמין.