מחקר עוקבה זה נערך במטרה להעריך אם עודף משקל (overweight) והשמנת יתר (obesity) מפחיתים את הסיכוי של מטופלים הסובלים מדלקת מפרקים ספחתית (psoriatic arthritis - PsA) להשיג פעילות דלקתית מינימלית, בהשוואה למטופלים עם משקל תקין.
עוד בעניין דומה
במחקר שנערך במרפאת PsA באוניברסיטת טורונטו שבקנדה זומנו מטופלים לפגישות ביקורת במרווחים של שישה עד 12 חודשים, בהתאם לפרוטוקול הסטנדרטי, בשנים 2003-2012.
המטופלים סווגו לקבוצות לפי מדד מסת הגוף (BMI): תקין (עד 25), משקל עודף (25-30) והשמנת יתר (מעל 30). רגיעה ממושכת בפעילות הדלקתית הוגדרה כהשגת פעילות דלקתית נמוכה לפי חמישה קריטריונים או יותר מהרשימה הבאה, למשך שנה אחת לפחות: עור, חיבור הגיד לעצם (enthesitis), מספר מפרקים כאובים ונפוחים, כאב, הערכה גלובלית של המטופל ורמת התפקודיות.
בוצע ניתוח של הסיכויים היחסיים למשך הזמן עד לאירוע, כדי לבחון את הקשר שבין קטגוריית ה-BMI לבין השגת רגיעה ממושכת בפעילות הדלקתית.
557 מטופלים השתתפו במחקר, מתוכם 36.2% עם משקל עודף ו-35.4% עם השמנת יתר. 66.1% מהמשתתפים השיגו רגיעה ממושכת בפעילות הדלקתית במהלך תקופת המעקב. בניתוח רגרסיה רב-משתנים נמצא קשר של מינון-תגובה בין השמנת יתר לבין הסיכוי להשגת רגיעה ממושכת בפעילות הדלקתית.
מטופלים עם מדדי BMI גבוהים יותר נטו פחות להשיג רגיעה ממושכת בפעילות הדלקתית, בהשוואה למטופלים שהיו עם מדדי BMI הנמוכים ביותר (עודף משקל: יחס סיכויים 0.66; השמנת יתר: 0.53), זאת לאחר תיקנון עבור משתנים ערפלנים פוטנציאלים.
החוקרים מסכמים, כי מטופלים עם משקל עודף והשמנת יתר הסובלים מ- PsA הם בעלי סיכוי נמוך יותר להשגת רגיעה ממושכת בפעילות הדלקתית, בהשוואה למטופלים עם משקל תקין.