מטרת המחקר הייתה להעריך יעילות של טיפול התחלתי משולב בסיטגליפטין ומטפורמין בחולי סוכרת סוג 2 במשך 4 שנים. בין השנים 2009-2010 נסקרו 1,178 חולים (HbA1c ≥7.5%) אשר קיבלו טיפול התחלתי משולב.
עוד בעניין דומה
לאחר הוצאה של 288 מטופלים ללא מעקב משני, 890 מטופלים (גיל 58 ± 12.5 שנים , BMI 25.4 ± 3.5 קג/מטר רבוע, HbA1c 8.6 ± 1.1 אחוז) נכללו ונעשה אחריהם מעקב כל 3-6 חודשים על פני 4 שנים.
מודל הערכות הומאוסטזיס לתנגודת לאינסולין ותפקוד תאי βי (HOMA-β) תועדו בפתיחה. קריטריון התגובה היה ירידה ב-HbA1c של למעלה מ-0.8% מהפתיחה או השגה של יעד HbA1cי (≤7.0%). בסיום כל שנת טיפול, שינויים ב HbA1c מהפתיחה הוערכו.
לאחר שנה אחת, 72.2% מהמטופלים השיגו תגובה. לאחר 4 שנים, 35.4% מהמטופלים עדיין הראו תגובה עם רמת HbA1c של 7.0 ± 0.9% . רמת HbA1c גבוהה בפתיחה הייתה המדד המנבא המשמעותי ביותר לתגובה ארוכת טווח (P<0.001) . בנוסף, HOMA-β נמוך היה מדד מנבא משמעותי של ירידה גדולה יותר ב-HbA1c.
הטיפול נסבל היטב על פני 4 שנות המעקב, ללא תופעות לוואי חמורות.
החוקרים סיכמו, כי במחקר עוקבה זה בתנאי אמת נצפה כי טיפול התחלתי משולב בסיטגליפטין ומטפורמין בחולי סוכרת סוג 2 משיג שיפור משמעותי ממושך בשליטה גליקמית למשך 4 שנים.
שליטה גליקמית המושגת מהר ולאורך זמן חשובה מאוד בחולי סוכרת סוג 2 ליציבות המטופל, איכות חייו ומניעת סיבוכים בעתיד.