חדשות

מחלוקת בקהילה הרפואית בארה"ב סביב הצורך בבדיקה שנתית אצל רופאי משפחה

כתב העת NEJM פירסם מאמרי תמיכה והתנגדות בנוהג האמריקאי לעבור בדיקות גופניות מקיפות מדי שנה; בכל מקרה, רופאים רבים תומכים בשינוי המתכונת של הבדיקות השנתיות, וקוראים להתחשב יותר במאפיינים הייחודיים של כל מטופל בתהליך ההמלצה על בדיקות סקר שונות

בדיקה שנתית בארה"ב, יחסי רופא חולה (צילום: אילוסטרציה)

כשליש מהאמריקאים פונים מדי שנה למרפאות רופאי המשפחה שלהם, במטרה לעבור את ה"בדיקה הרפואית השנתית" (Annual Physical). ה"ריטואל" הזה, שכולל בין השאר בדיקות דם, מדידת משקל ובדיקות גופניות, הוא הסיבה השכיחה ביותר לביקור אצל הרופא בארה"ב.

כתבה של רשת CNN בנושא זה, ששודרה בשבוע שעבר, טוענת כי רופאים רבים מגדירים את הבדיקה השנתית הזו כבלתי הכרחית, ולעתים אפילו מזיקה. הנושא מעורר מחלוקת בין אנשי המקצוע, והסיבה לכתבה היתה מאמר שהופיע בכתב העת המקצועי NEJM, שיצא נגד התופעה.

"במקום לבזבז את הזמן והכסף על הליכים לא הכרחיים, ניתן היה להשקיע את המשאבים הללו בחולים שאכן נזקקים לטיפול"

"הביקור הזה אצל הרופא מעולם לא הוכיח יעילות במובן של 'להישאר בריא'", אמר פרופסור אטיב מהרוטרה (Ateev Mehrotra), מומחה למדיניות בריאות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת "הרווארד". פרופ' מהרוטרה היה שותף לכתיבת מאמר מערכת בנושא שפורסם בשבוע שעבר ב-NEJM.

הוא טוען כי הבדיקה השנתית מורכבת מסדרה ארוכה של בדיקות גופניות לא-הכרחיות, שאין להן דבר וחצי דבר בקשר למניעת מחלות. "במקום לבזבז את הזמן והכסף על הליכים לא הכרחיים ומבדקים שונים, ניתן היה להשקיע את המשאבים הללו בחולים שאכן נזקקים לטיפול, להשגחה ולליווי רפואי", אמר. "לבדיקה השנתית הזאת יש הגיון תיאורטי", הוסיף, "אבל הוא אינו נתמך במציאות".

לעומת זאת, פרופסור אלן גורול (Allan Gorol), מבית הספר לרפואה באותה אוניברסיטה, חושש שאם אנשים ידלגו או יימנעו מהבדיקה הגופנית השנתית, "הם יאבדו רגע מפתח בבניית יחסי אמון עם הרופאים שלהם". פרופסור גורול כתב על כך מאמר שהביע דעה הפוכה מקודמו, שגם הוא פורסם ב-NEJM, ובו טען כי "הנושא איננו עצם הבדיקה הגופנית הנרחבת, אלא שהיא הדרך שבה הרפואה המודרנית מתבצעת בפועל".

פרופ' גורול מציע להסמיך אחיות ועוזרי-רופאים לנהל את הבדיקות הללו, כך שרופאי המשפחה יתמקדו במשימות המקצועיות שלהם כספקי טיפול רפואי ובבניית אמון עם המטופלים. לדעתו, השקעה ביחסי רופא-מטופל הנובעת מהבדיקה השנתית משמעותה גם שקיים סיכוי גדול יותר שהמטופל ימלא אחר עצות הרופא שלו.

עם זאת, כל המעורבים במחלוקת שקיבלה במה בכתב העת היוקרתי מסכימים, שהבדיקה הגופנית השנתית בארה"ב צריכה לעבור שדרוג ושינוי. ד"ר וונדה פילר, נשיאת האקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה, אמרה כי ההנחיות לרופאים הן כוללניות ונכתבו לכלל האוכלוסייה, אלא שלא תמיד הן מתאימות לכל אחד באופן יחידני.

היא ציינה למשל, כי רוב האנשים מתחילים בבדיקות סקר שגרתיות לאיתור סרטן המעי הגס בגיל 50, אבל אם קיימת היסטוריה משפחתית של המחלה, יש צורך לבצע בדיקה זאת מוקדם הרבה יותר.

"יש צורך למסד מערכת יחסים עם הרופא, שלוקח בחשבון את ההיסטוריה הבריאותית האישית, את הנסיבות והמצבים כדי להגדיר איזה סוג של טיפול רפואי נדרש", ציינה ד"ר פילר. "אם לדוגמא אדם הוא בריא, א-תסמיני ואין אצלו היסטוריה של סרטן במשפחתו, קרוב לוודאי שהוא לא יזדקק להידרש לכל אמצעי הזהירות המוקדמים כמו מי שמעשן ויש לו היסטוריה של סרטן במשפחה".

אם מטופלים יימנעו מהבדיקה הגופנית השנתית, "הם יאבדו רגע מפתח בבניית יחסי אמון עם הרופאים שלהם"

לדבריה, גם הימנעות מעריכת הבדיקה השנתית איננה צריכה להיות מתורגמת להימנעות מביקור אצל הרופא באורח שגרתי. בהתאם להיסטוריה משפחתית ואורח החיים, רופא המשפחה עשוי להמליץ על מגוון רחב של התערבויות וטיפולים – אחדים מהם עשויים להיות בדיקות שיתבצעו מדי שנה.

בכתבה נמסר, כי האקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה הצביעה על כמה הליכים שגרתיים במתכונת הפעילות הקיימת שיש בהם משום הפרזה ושימוש יתר. האקדמיה הציע לרופאים ולמטופלים לשקול את ההמלצות לפני שיורו עליהן, או שייתנו הסכמתם לביצוען.

ואלה הן ההמלצות:

1. לא לבצע בדיקת DEXA – בדיקת רנטגן רנטגן למדידת צפיפות המינרלים בעצם (Dual energy X ray absorptiometry) כבדיקת סקירה שנתית שגרתית לאיתור אוסטיאופורוזיס בשנים צעירות מגיל 65 וגברים צעירים מגיל 70, כשאין אצלם גורמי סיכון. בבדיקה השנתית הזאת אין כל תועלת (במובן של עלות-תועלת) למטופלים צעירים בסיכון נמוך.

2. אין להורות על ביצוע שנתי של אק"ג וסריקות קרדיאליות אחרות למטופלים בסיכון נמוך וללא סימפטומים.

3. אין לבצע בדיקת PAPי(PAP Smear) שנתית כשגרה בקרב נשים צעירות מגיל 21 או אלו שעברו כריתת רחם שלא עקב מחלת סרטן.

4. אין לבצע סריקה לסטנוזיס של העורק התרדמני (Carotid artery stenosis) למטופלים א-סימפטומים. סריקה שנתית כזאת עלולה להוביל לניתוחים לא הכרחיים כתוצאה מפגיעה אפשרית בכלי הדם והעצבים.

5. נשים מבוגרות מגיל 65, שהיה להן מחזור תקין לפני כן ולא מצויות בסיכון גבוה לסרטן צוואר הרחם, לא צריכות לעבור בדיקת סקר לסוג סרטן זה. יש מעט מאד ראיות לגבי היתרון של סריקה כזאת לאחר גיל 65.

6. אין לבצע בדיקת סריקה שגרתית על בסיס שנתי לנשים צעירות מגיל 30 לסרטן צוואר הרחם יחד עם ציטולוגיה. בדיקה כזאת, כשאינה הכרחית, עלולה להוביל לבדיקות ופרוצדורות פולשניות מיותרות.

7. אין לבצע בדיקה רוטינית לסרטן הערמונית תוך שימוש בטסט PSA או מבחן רקטלי דיגיטלי. בדיקת סריקה מבוססת PSA עלולה להוביל לאבחון יתר של גידול בערמונית, כשרבים מגידולים אלו הם בכלל שפירים.

נושאים קשורים:  חדשות,  יחסי רופא חולה,  בדיקות סקר,  בדיקה גופנית,  ארה"ב,  האקדמיה האמריקאית של רופאי המשפחה
תגובות