לירגלוטיד (lira) ו-ליקסיסנטיד (lixi) הינם אגוניסטים לרצפטור GLP-1 לטיפול בסוכרת סוג 2. שניהם ניתנים בזריקה חד יומית. מטרת מחקר זה היתה להשוות בין היעילות והבטיחות של תכשירים אלו כטיפול נוסף למטפורמין, בחולי סוכרת סוג 2 לא מאוזנים דיים.
עוד בעניין דומה
המחקר ארך 26 שבועות, והיה אקראי, עם שתי קבוצות מקבילות, ופתוח תוויות. חולים מעל גיל 18 שנים, עם HbA1cיבין 7.5% ל-10.5%, הוקצו באקראי 1:1 לקבלת lira 1.8 מ"ג או lixiי20 מיקרוגרם.
בנוסף למטפורמין (במינון מקסימלי נסבל, 1,000-3,000 מ"ג ליום). Lira ניתן פעם ביום בכל זמן ללא קשר לארוחות. Lixi ניתן גם הוא פעם ביום, תוך שעה מארוחת הבוקר או הערב.
404 מטופלים (גיל ממוצע 56, 60% גברים, BMI 35 kg/m2י, HbA1cי8.4%, משך מחלה 6.4 שנים) הוקצו באקראי. בשבוע 26, lira הוריד את רמת HbA1c ממוצעת בצורה משמעותית יותר באופן מובהק לעומת lixi (הבדל בין הטיפולים - 0.62%, רווח סמך 95% -0.8 עד -0.44, p<0.0001), כאשר יותר מטופלים השיגו ערך מטרה HbA1c פחות מ-7% ו-6.5%, בהשוואה ל-lixi.
Lira היה קשור בשיפור גדול יותר באינדקס HOMA-B. כאשר אינדקס HOMA-B נמדד במצב צום, השיפור נקבע ככל הנראה על ידי ההבדל בין רמת החשיפה של התרופות בשל הבדלים בזמן מחצית חיים בין התכשירים.
Lira הוריד רמת סוכר בצום יותר מאשר lixi. ירידה גדולה יותר ברמת סוכר ב-9 מדידות עצמאיות במהלך היום נצפתה בטיפול ב-lira. ל-lixi היה קשר לעלייה קטנה יותר לאחר הארוחה לעומת lira. שתי התרופות הובילו לירידה דומה במשקל גוף. לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי ירד בצורה דומה בשני התכשירים.
פרופיל הבטיחות היה דומה בין התכשירים כאשר תופעות הלוואי הנפוצות היו גסטרואינטסטינליות (בחילה 21.8% עבור lira ו-lixi, שלשול 12.4% ל-lira ו-9.9% ל-lixi). אירועי היפוגליקמיה היו נדירים (4 אירועים ב-3 מטופלים ב-lira, ו-8 אירועים ב-5 מטופלים ב-lixiי, p=ns) ללא אירועי היפוגליקמיה קשים.
החוקרים סיכמו, כי לירגלוטיד היה יעיל יותר לעומת לקסיסנטיד כטיפול נוסף למטפרומין וכרוך ככל הנראה בשיפור גדול יותר בתפקוד תאי בטא בחולים אלו. ירידה במשקל ולחץ דם היו דומים בין התכשירים, ופרופיל הבטיחות היה טוב ונסבל.