החמרות קשות ב-COPD קשורות בהרבה מקרים בהיפרגליקמיה, אשר מנבאת תוצאות שליליות. מטפורמין הינה תרופה ידועה אנטי-גליקמית לטיפול בסוכרת, אך השפעתה ב-COPD לא ברורה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בדק השפעת מטפורמין בהחמרות COPD, בעיקר בכדי לאשש או להפריך אפקט אנטי-היפרגליקמי, ובאופן משני כדי לבדוק את האפקט על דלקת ותוצאות קליניות.
מחקר זה כלל מספר מרכזים, היה רנדומאלי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, אשר בדק טיפול מוגבר במטפורמין בחולים ללא סוכרת, מעל גיל 35, אשר אושפזו בשל החמרת COPD. המשתתפים חולקו ביחס של 2:1 לחודש מטפורמין, אשר הועלה במהירות ל-2 גרם ליום, או לפלצבו. נקודת הסיום העיקרית היתה ממוצע רמת סוכר בדם במהלך האשפוז. נקודות סיום משניות כללו את הריכוז של פרוקטוזאמין ו-CRP, וניקוד COPDי לפי Assessment Test and Exacerbations of Chronic Pulmonary Disease Tool.
52 משתתפים ((±SD) ממוצע גיל 67±9 שנים) הוקצו באקראי (34 מטפורמין, 18 פלצבו). כולם נכללו בניתוח נקודת הסיום העיקרית. ערכי סוכר ממוצעים בקבוצת מטפורמין ופלצבו היו 7.1±0.9 ו 8.0±3.3 יmmol/L, בהתאמה (-0.9 mmol/Lי, 95% CIי -2.1 toי +0.3; p=0.273).
לא נצפו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות בנקודות הסיום המשניות. תוצאות שליליות, ובכללן תופעות גסטרואינטסיטנליות, היו נפוצות יותר בקבוצת המטפורמין.
החוקרים סיכמו, כי מטפורמין לא שיפר עלייה ברמת סוכר בדם בקרב חולים ללא סוכרת אשר אושפזו בשל החמרת COPD ולא היו לו השפעות על CRP או על מדדים של תוצאה קלינית.