איגוד רופאי המשפחה גיבש בשיתוף עם החברה למניעת אבחון יתר וטיפול יתר, שהושקה לאחרונה, המלצות להימנעות מבדיקות מסוימות שנחשבות למיותרות ואף עלולות להיות מסוכנות לבריאות במצבים מסוימים. הנושא הוצג אתמול (ד'), בכנס איגוד רופאי המשפחה שנערך בבאר-שבע.
עוד בעניין דומה
ההמלצות המשותפות קובעות כי יש להימנע מהבדיקות הבאות: בדיקת רמת ויטמין D כבדיקת סקר באנשים בריאים; בדיקות סקר לתפקוד בלוטת התריס כשאין תלונות שמתאימות לכך; סקר מנהלים" כבדיקות תקופתיות מקיפות שגרתיות, שאינן מותאמות אישית למטופל בהתאם להמלצות המקובלות, ואינן מומלצות לאנשים בריאים ללא תלונות; בדיקות צפיפות עצם בנשים בריאות מתחת לגיל 60; בדיקת דימות של עמוד השדרה לכאבי גב תחתון חדים במהלך ששת השבועות הראשונים להופעת התלונות, אלא אם כן הסימנים מעידים על משהו אחר; בדיקות עצמיות לרמת הסוכר בדם לרוב חולי הסוכרת שאינם משתמשים באינסולין; טיפול באנטיביוטיקה במקרים של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות וברוב מקרי הסינוסיטיס; מתן אנטיביוטיקה לילדים בני יותר משנתיים הסובלים מדלקת אוזניים (להעדיף במקום זאת מעקב רופא); לוותר על טיפול אנטיביוטי וביצוע תרבית במקרה של דלקת בדרכי השתן, אלא במקרים מיוחדים של נשים הרות או מושתלי כליה.
"לפעמים למטופל יש תחושה שאפשר לעשות את כל הבדיקות שבעולם ואז הכול יהיה בסדר, אבל כשעושים בדיקות לא מתאימות, יש לזה מחיר"
בנוסף, לפני ביצוע בדיקת סקר לסרטן הערמונית, מומלץ שרופא המשפחה ייתן למטופל הסבר מלא על משמעות התוצאות הצפויות והשלכותיהן.
בדיווח על כך ההמלצות החדשות ב"ישראל היום" נמסר, כי לדברי הרופאים "שימוש יתר בבדיקות אלו עלול להזיק, בין השאר כי הן מובילות לאבחון יתר. או במלים אחרות: לאבחון מצב שאמנם קיים אך לא היה גורם לתסמינים או לתמותה גם אם לא היה מאובחן".
מימין: ד"ר אנדרה מטלון ופרופ' שלמה וינקר (צילום: איגוד רופאי המשפחה)
מזכירת איגוד רופאי המשפחה, ד"ר מיכל שני, אמרה לעיתון: "אנחנו לא אומרים שלא לעשות בדיקות, אלא לבחור אותן נכון - בקונטקסט הנכון לחולה הנכון. לפעמים למטופל יש תחושה שאפשר לעשות את כל הבדיקות שבעולם ואז הכול יהיה בסדר, אבל כשעושים בדיקות לא מתאימות, יש לזה מחיר.
"למשל, בדיקה שהעלתה ממצא והבירורים מלווים בלחץ ובחרדה של המטופל, בבדיקות נוספות שמלכתחילה לא צריך לעשותן, ואחר כך מתברר ככלום. לא קידמנו פה שום בריאות".
בכנס הוצג מחקר שנעשה ב"קופת חולים לאומית" ובו נמצא כי שינוי מיקומה של אחת הבדיקות במסך המחשב, ממקום מרכזי למקום נמוך יותר בטבלה, הביא לירידה במספר ההפניות לבדיקות מיותרות בנושא הנ"ל, מ־36 אלף בחודש ל־1,000 בחודש.
בכנס הוענקו גם פרסי ההצטיינות לשנת 2016 של איגוד רופאי המשפחה לרופאים ולמומחים מצטיינים בארבע קטגוריות: מתמחה מצטיין, מומחה צעיר מצטיין, מומחה ותיק מצטיין ופרס מפעל חיים.
ד"ר קרן כהן-נחום, זכתה בפרס המתמחה המצטיינת, ד"ר יוליה טריסטר בפרס המומחה הצעיר המצטיין, ד"ר יאן מיסקין בפרס המומחה הותיק המצטיין וד"ר אנדרה מטלון בפרס מפעל חיים. ד"ר מטלון איננו פסיכיאטר אך בעל הכשרה בפסיכותרפיה, והקים את המרפאה של שירותי בריאות כללית בפתח תקווה, המתמחה בשילוב גוף ונפש. הוא היה בין הראשונים בישראל שהובילו את תפיסה זו. כן הקים את חוג הבלינט הישראלי ועמד בראשו שנים רבות. כיום הוא פעיל בארגון הבלינט הבינלאומי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
