חדשות

מחקר: חולי סרטן מתקדם מעריכים באופטימיות את הפרוגנוזה שלהם לעומת רופאיהם

סקר אמריקאי שבדק באופן נפרד את הערכת תוחלת החיים של חולי סרטן מתקדם ושל רופאיהם מצא חוסר סינכרון בקרוב ל-70% מהמקרים; לדברי החוקרים, הדבר עשוי להשפיע על הטיפול שמקבלים החולים ועל הדרך שבה יסיימו את חייהם

טיפול רפואי, יחסי רופא-חולה (צילום: אילוסטרציה)

חוסר התאמה בין תפיסת חולי סרטן מתקדם לגבי הפרוגנוזה שלהם לבין הערכת הרופא המטפל לגבי הפרוגנוזה שלהם היא דבר נפוץ; כך מעלה מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר ב-JAMA Oncology. לפי המחקר, חולי סרטן מתקדם מביעים אופטימיות רבה יותר מהרופאים שלהם בנוגע לזמן ההישרדות שלהם, והדבר משפיע על הטיפולים שבהם מקבלים ועל הדרך שבה הם מסיימים את חייהם.

את המחקר הובילו שני רופאים: פרופ' רונלד אפשטיין, פרופ’ לרפואת משפחה, פסיכיאטריה ואונקולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב ופרופ’ רוברט גרמלינג מאוניברסיטת ורמונט. פרופ' אפשטיין, שהתראיין בנוגע לתוצאות המחקר לתקשורת האמריקאית, נחשב למומחה בר-סמכא בסוגיית התקשורת שבין רופא לחולה.

"מצאנו שני דברים חשובים שקורים בין אונקולוגים לחולים עם סרטן מתקדם", הסביר פרופ' אפשטיין, "הראשון: יש חולים שאולי יודעים מה הפרוגנוזה המוערכת שקבע הרופא שלהם, אבל בוחרים שלא להסכים עמו, לעתים קרובות משום שהם מאמינים יותר למקורות-מידע אחרים; השני: יש חולים שהרופא אולי מקבל את הדעה שלהם לגבי הפרוגנוזה בתקשורת בין השניים, אבל למעשה אינו מקבל אותה מבחינה מקצועית".

"כאשר אנשים חושבים שיחיו זמן רב חרף הסרטן, אפילו אם יש ראיות ברורות שאין זה כך, הם עשויים להסכים לקבל טיפולי כימותרפיה הרבה יותר אגרסיביים"

"כאשר אנשים חושבים שיחיו זמן רב חרף הסרטן, אפילו אם יש ראיות ברורות שאין זה כך, הם עשויים להסכים לקבל טיפולי כימותרפיה הרבה יותר אגרסיביים, להתחבר למנשמים או לעבור דיאליזה – טיפולים שמפחיתים את איכות החיים שלהם", אמר פרופ' אפשטיין, "בכך, הם מאבדים את האפשרות לחיות באיכות חיים סבירה בחברת בני משפחה בתקופה קשה זו". זו הסיבה, הדגיש, שחשוב מאוד שהחולה והרופא יהיו בדעה אחת בנוגע לתוחלת החיים הצפויה.

לצורך המחקר בוצע סקר בקרב 236 חולי סרטן מתקדם בדרגות 3 ו-4. 38 האונקולוגים שטיפלו בחולים מילאו שאלונים שבהם נתבקשו לענות על שאלות שחשפו את דעותיהם לגבי שרידות החולים. בין השאר, נשאלו הרופאים בנוגע לסיכוי המוערך של החולה לחיות שנתיים ממועד ביצוע הסקר. עורכי המחקר שאלו בנפרד את החולים לגבי סיכויי ההישרדות שלהם שנתיים מביצוע הסקר.

בקרב 236 החולים משתתפי הסקר נמצא, כי 68% היו חלוקים עם הרופאים האונקולוגים שלהם לגבי תחזית הישרדותם. כמעט בכל המקרים החולים היו יותר אופטימיים מהרופאים שלהם. מבין ה-68%, רק 10% אכן הכירו בעובדה שיש הבדלי דעה בינם לבין הרופאים המטפלים בהם והשאר חשבו כי הם תמימי-דעים.

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר ממחישים בבירור את  קשיי התקשורת שקיימים בין רופא לחולה כאשר מדובר בסרטן. "כמעט תמיד מופיעה אי התאמה בדעות, כאשר יש חולים עם אופטימיות-יתר", אמר פרופ’ אפשטיין.

"ברור שרופאים יכולים לספק רק תחזית בכל הנוגע לתוחלת חיים ולעתים יש חולים ש'מנצחים' את התחזית", הוסיף פרופ’ אפשטיין, "ונכון שחשיבה חיובית של חולה יכולה לשפר את איכות חייו. אבל כאשר חולה עם סרטן מתקדם מאוד אומר כי יש לו סיכוי של 100-90% לחיות גם בעוד שנתיים בעוד האונקולוג שלו סבור כי הסיכוי לכך יותר קרוב ל-10% לכל היותר – יש לנו בעיה".

החוקרים אמרו כי ישנה רגישות רבה בדיאלוג בין הרופא לחולה בנוגע למחלת הסרטן, לסוף החיים ולסיכויי ההישרדות. "כאשר התקשורת בין הרופא לחולה היא דלה, התוצאה עלולה להיות חרטה הדדית לגבי נסיבות סוף החיים", אמר עוד פרופ’ אפשטיין. לדוגמא: כמעט כל משתתפי הסקר השיבו שהם רוצים להיות יותר מעורבים בקבלת החלטות טיפוליות ו-70% אמרו כי הם מעדיפים טיפולי תמיכה (פליאטיביים) בסוף החיים ולא טיפולים אגרסיביים. עם זאת מחברי דו"ח המחקר הדגישו כי שעל מנת לקבל החלטה מושכלת מבוססת מידע מלא יש צורך לדעת יותר מתי מתקרב מועד המוות של החולה.

עוד נמצא במחקר, כי אצל חולים לא-לבנים יש נטייה גדולה יותר מאשר אצל חולי סרטן לבנים לאופטימיות-יתר בנוגע לפרוגנוזה, ושיעור גבוה יותר של חוסר סינכרון עם הערכות הרופאים.  עם זאת, ציינו עורכי המחקר כי הסקר כלל רק מעט חולים לא לבנים וקבוצה קטנה זאת גם כללה חולים ממוצא אתני שונה – מה שהגביל את החוקרים מהסקת מסקנות כלשהם.

נושאים קשורים:  חדשות,  סרטן,  פרוגנוזה,  אבחנה,  יחסי רופא חולה,  מחקר
תגובות