מחקר זה בוצע על מנת לבחון את הסיכון לסרטן עור שאינו מלנומה בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis - RA) או דלקת מפרקים ספחתית (psoriatic arthritis - PsA) אשר נחשפו למתוטרקסאט (Methotrexate -Abitrexate, Metoject) ותרופות אחרות נוגדות שיגרון המשנות את מהלך המחלה (disease-modifying anti-rheumatic drugsי- DMARDs).
עוד בעניין דומה
מידע על שימוש בתרופות נאסף מ-405 מטופלים עם RA או PsA בשתי מרפאות ראומטולוגיה פרטיות והותאם לנתונים ממרשם מקיף של אירועי סרטן אשר אושרו בבדיקה היסטולוגית בשנים 1987-2005.
הסיכונים היחסיים (relative risks - RRs) חושבו על ידי מודל לוגריתמי בי-נומינלי ושיעורי ההיארעות המתוקננים (standardized incidence ratiosי -SIRs) חושבו כשיעורי ההיארעות של סרטן עור שאינו מלנומה עם תיקנון לפי שנה, מין וגיל בקרב האוכלוסייה המקומית.
בהשוואה לאי-שימוש במתוטרקסאט, שימוש כלשהו במתוטרקסאט נקשר עם שיעור גבוה יותר של סרטן עור אחד לפחות שאינו מלנומה שאושר היסטולוגית (SIRי: 4.64, 95% רווח בר סמך: 0.67-33.2).
עבור מטופלים שקיבלו מתוטרקסאט במינון מצטבר הגבוה מ-8,000 מ"ג, SIR עמד על 4.81 (95% רווח בר סמך: 3.60-6.29), לעומת 2.31 (1.58-2.36) בקרב מטופלים שנחשפו לפחות מ-5,000 מ"ג מתוטרקסאט במינון מצטבר.
נצפה סיכון מוגבר לקרצינומה של תאים בזאליים וקרצינומה של תאי קשקש, עם קשר של מינון-תגובה עבור קרצינומה של תאים בזאליים אך לא עבור קרצינומה של תאי קשקש. נמצא סיכון מוגבר לסרטן עור שאינו מלנומה בקרב מטופלים שנטלו ציקלוספורין A - י
(Ciclosporin – Deximune,, Restasis, Sandimmun neoral) -
(RRי: 2.51, 95% רווח בר סמך: 1.23-5.13) ו-D-פניצילאמין (RRי: 3.49, 1.34-4.63) בנוסף למתוטרקסאט, אך לא בקרב מטופלים שנטלו אזתיופרין (Azathioprine - Imuran) או לפלונומיד (Leflunomide - Arava).
מחקר זה מצא, כי שימוש במתוטרקסאט לבדו או יחד עם ציקלוספורין A או D-פניצילאמין קשור לסיכון מוגבר לסרטני עור שאינם מלנומה. תוצאות אלו צריכות לעורר מודעות קלינית גבוהה לסרטן עור שאינו מלנומה בקרב מטופלים עם RA ו-PsA.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
