שונות פרמקודינמית מינימאלית מיום ליום ובאותו יום לאחר כל מנה תורמת להשגת טיטרציה אופטימאלית של האינסולין, להשגת מטרות גליקמיות ולהפחתת סיכון להיפוגליקמיה. בעבר הוכח, כי שונות בין יום ליום באמצעות האינסולין הארוך טווח Degludecי(IDeg) היא פי ארבעה נמוכה יותר בהשוואה לאינסולין Glagrine 100 יחידות/מ"ל (IGlar U100).
עוד בעניין דומה
אינסולין Glagrine 300 יחידות/מ"ל (IGlar U300) הינו בעל מחצית חיים ארוך יותר (19 שעות) בהשוואה ל-IGlar U100, אך קצר יותר בהשוואה ל-IDeg (מעל 40 שעות).
המחקר הנוכחי השווה את המאפיינים הפרמקודינמיים והשונות הפרמקודינמית מיום ליום ובאותו יום של אינסולין דגלודק ו-IGlar U300 במצב יציב בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 1.
המחקר הינו מחקר חד מרכזי, כפול סמיות, שכלל 69 מטופלים. המטופלים חולקו אקראית (1:1) לקבלת 0.4 יחידות/קילו של אינסולין דגלודק או IGlar U300 בסביבות 8 בערב במשך 12 ימים (תקופת הטרימסטר הראשון), ולאחר מכן תקופת שטיפה של 7-21 ימים והצלבה לטיפול השני במשך תקופה נוספת של 12 ימים.
GIRי( Glucose Infusion Rate) וריכוז הגלוקוז בדם נמדדו על ידי Euglycemic glucose clamps אוטומטים במשך 24 שעות בימים 6, 9 ו-12 בכל תקופת מחקר.
57 מטופלים סיימו את המחקר, הגיל הממוצע (± סטיית תקן) היה 45±9, 91.2% היו גברים, ה-BMI היה 26±2 ק"ג/מ², HbA1c היה 7.3±0.8%.
שונות מיום ליום בתגובה הפרמקודינמית
שונות מיום ליום הייתה 33% ו-67% עבור אינסולין דגלודק ו-אינסולין גלרג'ין U300, בהתאמה. השונות מיום ליום שהוערכה במרווחים של שעתיים נשארה יציבה במשך 24 שעות עם אינסולין דגלודק, אך לאחר טיפול עם אינסולין גלרג'ין U300 השונות גדלה באופן יציב 8-6 שעות לאחר המנה והגיעה לשיא לאחר 12-14 שעות ואז ירדה שוב (תרשים 1).
תרשים 1: שונות מיום ליום בהשפעת הורדת הגלוקוז במהלך 24 שעות במצב יציב.
הורדת רמות גלוקוז בדם
פרופיל ריכוז גלוקוז בדם אישי היה יציב יותר בעקבות אינסולין דגלודק בהשוואה ל- אינסולין גלרג'ין U300 (תרשים 2). השפעת הורדת הגלוקוז הכוללת עבור IGlar U300 הייתה 30% נמוכה יותר בהשוואה ל-אינסולין דגלודק [שיעור מוערך (IGlar U300/IDegי): 0.70 ; 95%CIי0.61-0.80 ; p<0.0001].
תרשים 2: פרופיל גלוקוז בדם אישי עבור מטופלים שטופלו עם IDeg ו-IGlar U300
אפקט הורדת הגלוקוז התחלק שווה לאורך מרווחים של 6 שעות (24-26%) לאחר טיפול באינסולין דגלודק. לעומת זאת, אפקט הורדת הגלוקוז לאחר טיפול באינסולין U300 היה גדול יותר ב-6 השעות הראשונות והאחרונות בהשוואה למרווחי הזמן 6-12 ו-12-18 (תרשים 3). אינסולין דגלודק היה בעל כ-40% פחות שונות בתוך אותו יום בהשוואה ל-אינסוילן גלרג'ין U300 [יחס מוערך (IDeg/IGlar U300י) 0.63 ; 95%CIי0.54-0.73י; p<0.0001].
תרשים 3: חלוקת אפקט הורדת הגלוקוז במרווחי זמן של 6 שעות
מסקנות החוקרים היו, כי אינסולין טרגלדוק (אינסוילן דגלודק) הינו בעל שונות מיום ליום ובאותו יום נמוכה יותר באפקט הורדת הגלוקוז בהשוואה לטוג'או (אינסולין גלרג'ין U300 ) בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 1.
הפוטנטיות של אינסולין גלרגין U300 היתה ב-30% נמוכה יותר בהשוואה לאינסולין טרגלדוק. אפקט הורדת הגלוקוז של IDeg התחלק באופן שווה בעוד ש-IGlar U300 הראה תגובה פחותה 6-18 שעות לאחר המנה.
בהתבסס על מחקר זה ותצפיות קודמות, IDeg הינו בעל שונות מיום ליום ובאותו יום נמוכה יותר בהשוואה ל-IGlar U100 ול-IGlar U300. מאפיינים אלו צריכים לקדם כיול של IDeg שיאפשר למטופלים להגיע למטרות גליקמיות צרות יותר ו/או להפחית סיכון להיפוגליקמיה. היפותזה זו צריכה להיחקר במחקרים קליניים.
מקור:
Tim Heise, Marianne Norskov, Leszek Nosek, Kadriye Kaplan, Susanne Famulla and Hanne L Haahr. Insulin degludec: four-times lower pharmacodynamic within-patient variability compared to insulin glargine U300 in type 1 diabetes.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
