כיום לא ברור אם הסיכון המוגבר לשברים בחולים עם סוכרת סוג 2 הינו בעיקר עקב הסיכון המוגבר שלהם לנפילות או בגלל שינוי בתכונות העצם עצמה כתוצאה מהמחלה.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הסיכון לשברי צוואר ירך ופגיעות שאינן גרמיות כתוצאה מנפילה בגברים ונשים מבוגרים עם וללא סוכרת סוג 2.
במחקר נכללו 429,313 אנשים (גיל ממוצע וסטיית תקן 80.8±8.2 שנים, 58% נשים) ממאגר המידע השבדי "Senior Alert" ובוצע קישור של המידע למספר מאגרי מידע לאומיים נוספים.
החוקרים זיהו 79,159 אנשים עם סוכרת סוג 2 (45% מטופלים באינסולין, 41% עם טיפול פומי ו-14% ללא טיפול) ו-343,603 אנשים ללא סוכרת. לאורך תקופת מעקב של כ-670,000 שנות חיים, זוהו 36,132 שברים (15,572 שברי צוואר ירך) ו-20,019 פציעות נפילה שאינן גרמיות.
במודל רגרסיה רב-משתני מסוג cox, שבו קבוצת הייחוס הייתה אנשים ללא סוכרת והתוצא היה שבר בצוואר ירך, סוכרת המטופלת באינסולין נמצאה כקשורה בסיכון מוגבר לשבר צוואר ירך (יחס סיכויים מתוקנן 1.24, רווח-בר סמך 95%:1.16-1.32), סוכרת אשר אינה מטופלת באינסולין נמצאה ללא שינוי בסיכון לשבר צוואר ירך (יחס סיכויים מתוקנן 1.03, רווח בר-סמך 95%: 0.97-1.11) ואנשים עם סוכרת שלא קיבלו טיפול נמצאו כבעלי סיכון מופחת לשבר צוואר ירך (יחס סיכויים מתוקנן 0.88, רווח בר-סמך 95% :0.79-0.98).
אבחנה של סוכרת מטופלת באינסולין (יחס סיכויים מתוקנן 1.22, רווח בר-סמך 95% :1.16-1.29) וסוכרת המטופלת באופן פומי (יחס סיכויים מתוקנן 1.12, רווח בר-סמך 95% :1.06-1.18) - אך לא סוכרת שאינה מטופלת תרופתית (יחס סיכויים מתוקנן 1.07, רווח בר-סמך 95% :0.98-1.16) - נמצאו כמנבאות פגיעות שאינן גרמיות כתוצאה מנפילה.
דפוס דומה נמצא עבור שברים אחרים (כלל השברים, זרוע, קרסול, שברים אוסטאופורוטיים משמעותיים), אך לא עבור שבר בשורש כף היד.
אנליזת משנה שבוצעה בגברים מצאה כי הסיכון לשבר צוואר ירך בגברים היה גבוה רק בחולי סוכרת שטופלו באינסולין אך בנשים, גם משתתפות עם אבחנה של סוכרת המטופלת פומית נמצאו בסיכון גבוה.
לסיכום, הסיכון לשברים משתנה משמעותית בין חולים עם סוכרת סוג 2. סיכון מוגבר לשבר צוואר ירך נמצא בעיקר בחולים המטופלים באינסולין בעוד שהסיכון לפציעה מנפילה שאינה גרמית היה גבוה בכלל חולי הסוכרת ללא קשר לטיפול אותו קיבלו.
מקור:
Wallander, M. et al. (2017) Journal of Bone and Mineral Research. 32(3), 449.