המחקר הנוכחי בוצע במטרה לקבוע את שכיחות המרשמים לטווח קצר של קורטיקוסטירואידים פומיים ואת תופעות הלוואי (ספסיס, תרומבואמבוליזם ורידי, שברים) הקשורות לשימוש.
עוד בעניין דומה
המחקר היה מחקר רטרוספקטיבי המבוסס על מסד נתונים ארצי של ביטוחים פרטיים. במחקר נכללו מבוגרים בגילאים 18 עד 64, שהיו מבוטחים בין 2012 ל-2014.
התוצאים הראשוניים שנמדדו היו שיעור שימוש קצר טווח בקורטיקוסטירואידים פומיים, המוגדר כשימוש למשך פחות מ-30 יום. נמדד גם שיעור היארעות של תופעות לוואי במשתמשים ובלא משתמשים בקורטיקוסטירואידים, ושיעור ה-Rate ratios לתופעות לוואי בתוך 30 יום ו-31-90 יום מתחילת הטיפול.
מתוך 1,548,945 מבוגרים, 327,452 (21.1%) קיבלו לפחות מרשם אחד באופן אמבולטורי לשימוש קצר טווח בקורטיקוסטירואידים פומיים במהלך תקופה של 3 שנים. שימוש תכוף יותר נמצא בקרב מבוגרים יותר, נשים ומבוגרים לבנים, עם שונות אזורית משמעותית ((P<0.001 לכל ההשוואות).
האינדיקציות הנפוצות ביותר לשימוש היו זיהומי מערכת הנשימה העליונה, מצבים הקשורים עם עמוד השדרה ואלרגיות. מרשמים סופקו על ידי מגוון של מומחים.
בתוך 30 יום מתחילת הטיפול, נרשמו שיעורים מוגברים של ספסיס (Incidence rate ratio 5.30י; 95%CI 3.80-7.41), תרומבואמבוליזם ורידי (3.33י; 2.78-3.99) ושברים (1.87י; 1.69-2.07), שנעלמו ב-31-90 יום הבאים.
הסיכון המוגבר היה קיים במינון השווה למינון פרדניזון של לפחות 20 מ"ג/יום (incidence rate ratio 4.02 לספסיס, 3.61 לתרומבואמבוליזם ורידי ו-1.83 לשברים ; P<0.001 לכל ההשוואות).
מסקנת החוקרים הייתה, כי לאחד מכל 5 מבוגרים אמריקאים עם תכנית ביטוח נרשם מרשם לטיפול קצר טווח בקורטיקוסטירואידים פומיים במהלך תקופת מעקב של 3 שנים, עם הסיכון המוגבר לתופעות לוואי הכרוך בכך.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
