סקירה

כנס החוג לרפואת אורחות חייים - נושאים עיקריים והמלצות מניסיון

ב-20-22 באפריל 2017 התקיים בקיבוץ הגושרים כנס של החוג לרפואת אורחות חיים; להלן כמה סוגיות עיקריות בהן דנו הרופאים במהלך הכנס

הליכה בקרב מבוגרים (צילום: אילוסטרציה)

ב-20-22 באפריל 2017 התקיים בקיבוץ הגושרים כנס של החוג לרפואת אורחות חיים. להלן כמה סוגיות עיקריות בהן דנו הרופאים במהלך הכנס. 

ירידה במשקל
עד היום, המסר המרכזי היא שחשוב שההוצאה האנרגטית תהיה גדולה מהצריכה האנרגטית (מה שאנו אוכלים) ואז נרד במשקל. כיום זה אינו מספיק: יש שונות בין-אישית בהוצאה האנרגטית והיא קשורה גם במה שאנו אוכלים. לדוגמא, רק 6-8% מהאנרגיה נשרפת לאחר אכילת פחמימות לעומת שריפה של 25-30% מהאנרגיה לאחר אכילת חלבון. רק 2-3% נשרף לאחר אכילת שומנים.

כמו כן, ראו כי ישנם מטופלים שלמרות דיאטה דלת פחמימות ודלת שומן אינם יורדים במשקל. בנוסף, במעקב אחר אנשים עם השמנת יתר שהשתתפו בתוכניות הריאליטי האמריקאיות ושירדו עד 60 ק"ג במשקל ראו, כי חצי שנה לאחר מכן החלו לעלות שוב במשקל. בסופו של דבר, 80% חזרו להשמנת יתר, עם אולי 10 ק"ג פחות ממה שהיו לפני התחלת הירידה (120 ק"ג לעומת 130 ק"ג בממוצע). לכן, כיום מנסים להתרכז במתי לאכול.

ממליצים כיום על צומות לסירוגין של 14-16 שעות פעם או פעמיים בשבוע + דיאטה דלת קלוריות. 5 ימי אכילה ו-2 ימי צום. דיאטה דלת קלוריות + צום לסירוגין גורם לירידה במשקל השומרת על עצמה וקלה יותר לבצע. כמו כן, את רוב האכילה יש לבצע בשעות היום ויש להרחיב את צום הלילה (ערב ולילה).

פעילות גופנית

בשנת 2000 פורסמו 9,242 מאמרים בתחום ובשנת 2016- 30,000. דהיינו, הנושא חשוב ונחקר. פעילות גופנית מאריכה חיים- כל שעת ריצה שווה לעוד 7 שעות חיים. עם זאת, ריצות מרתון גורמות לנזקים קרדדיאלים, פיברוזיס של שריר הלב, עליות ב-CPK ומדדי דלקת ונזקים נוספים ואינן מוסיפות לתוחלת החיים. במרתון בוסטון נמדדו בתום הריצה רמות טרופונין גבוהות מאלו הנמדדות באוטם חריף בשריר הלב.

השמנה בילדים

בישראל, 31% מהילדים בכיתה ה' סובלים מעודף משקל או מהשמנה. הדבר לא נגרם עקב גנטיקה אלא עקב יושבנות - לא עושים כלל פעילות גופנית. התוספת הקלורית הממוצעת לעומת לפני 30 שנה היא 150 קלוריות ליום בלבד. ישראל היא במקום האחרון בפעילות ספורט בבתי ספר בעוד של-83% מילדי ישראל יש טלפונים חכמים.

כמו כן, חשוב יותר להפעיל את מערכת החינוך וההורים ולגרום לכל הילדים להיות פעילים גופנית ולא לשבת מול המחשב

עישון

טיפול משולב התנהגותי+תרופות הוא היעיל ביותר להפסקת עישון. עם זאת, מטה אנליזה משנת 2016 (Eisenberg M et al Am J of Prev Med 2016) מטילה ספק ביעילות הטיפול המשולב. המסקנה היא, שיש אנשים להם מתאימה סדנא+תרופות ויש כאלה שאפשר להעניק להם טיפול קצר במרפאה ומתן תרופה ומעקב, ללא סדנא להפסקת עישון. התרופות הן תחליפי ניקוטין לכל סוגיהם, זיבן וצ'מפיקס כאשר אפשר לתת שילוב של ניקוטין+צ'מפיקס. צ'מפיקס היא תרופה יעילה ואפשר לתת אותה גם לאחר אוטם חריף, בחולי לב ובחולים עם סכיזופרניה ופסיכוזות אחרות. צ'מפיקס אינה מגבירה אירועים לבביים לעומת פלצבו ואין לחשוש לתת לחולים במחלות נפש.

לגבי השאלה אם עדיפה הפסקה מלאה בבת אחת או הפסקה הדרגתית של הסיגריות - עדיפה הפסקה בבת אחת. היא יעילה יותר ומקטינה סיכון (כמובן שיש מעשנים שלא יפסיקו בבת אחת ואז גם הפסקה הדרגתית עדיפה על אי הפסקה בכלל).

יש חשיבות להתאמת הטיפול התרופתי למעשן, קביעת יום הפסקה. לחלק מהחולים יתאימו סדנאות ולחלק מספיק מתן טיפול תרופתי ומעקב. יש מקום להמליץ על כך לסל התרופות ולספק את כל האפשרויות.

סיגריה אלקטרונית

הסיגריה האלקטרונית מכילה כמות גדולה של ניקוטין שבתהליך העישון מתאדה ולא נשרף. כמו כן יש בה חומרים נוספים כולל מתכות ואמוניה, יתכן גם מסרטנים וחומרים מזרזי התמכרות. היא סיגריה לכל דבר ועניין ואיננה מהווה אמצעי משמעותי לגמילה מעישון. בני נוער הם קהל היעד לסיגריה זו, כאשר הפרסומת היא שאיננה מזיקה.

בעיות בריאות הציבור הקשורות לסיגריה האלקטרונית הן גורם סיכון להתחלת עישון בבני נוער והתמכרות מגיל צעיר. אם תיכנס כמוצר מדף, הסיגריה האלקטרונית תחשוף את בני הנוער לעישון במסווה בטוח. הסיגריה האלקטרונית מכילה הרבה יותר ניקוטין מסיגריה רגילה ולכן פוטנציאל ההרעלות גבוה, ונזק מגיל צעיר כתוצאה מניקוטין גורם בין היתר להיצרות כלי דם.

פעילות גופנית

תרופת קסם. חשוב לבצע פעילות גופנית כל שהיא כשיגרה ובנוסף "נישנושי מאמץ" במהלך היום. הפעילות יכולה לכלול הליכה, ריצה, שחיה, רכיבה על אופניים, חתירה, הליכה נורדית עם מקלות מיוחדים, חדר כושר, תרגילים להפעלת שרירים. בהליכה נורדית ההוצאה האנרגטית גבוהה יותר ב-20% מהליכה רגילה.

תרופות להורדת משקל
השמנה היא מחלה כרונית וצריך טיפול משולב וממושך בה. השמן איננו חלש אופי. יש קושי בירידה במשקל ושמירתו. בנוסף לאורח חיים בריא יש מספר תרופות שיש לשקול השימוש בהם כעזרה בירידה במשקל.

אורח חיים

לפני שמחנכים את החולים רצוי שהצוותים הרפואיים ידאגו לאורח חיים בריא של עצמם (והמבין יבין). עובדי הבריאות מהווים מודל לחיקור למטופלים. חשוב לפתח סדנאות לאורח חיים בריא, כפי שיש היום סדנאות לגמילה מעישון, וחשוב לשתף את המטופלים בתוכניות ולהעצים אותן על מנת שתהיה היענות. יש לבדוק אם מבחינת עלות תועלת יש מקום למקדם/ת בכל מרפאה, שניתן יהיה להפנות אליהם. 10 דקות ברוטו לחולה, שזה כיום המצב ברפואת המשפחה, אינו מאפשר הרבה חינוך לבריאות.

נושאים קשורים:  סקירה,  חדשות,  כנס,  אורחות חיים,  השמנה,  עישון,  תרופות
תגובות
21.05.2017, 22:39

בתור סטודנטית שנה א' לבריאות הציבור, ההבנה שלי את המערכת עדיין הינה על קצה המזלג, ובכל זאת, אני יכולה להסכים ולעודד את ההמלצות בעניין אורח חיים. החזון שלי הוא שהמרפאות ישימו דגש על רפואה מונעת במטרה לטפח קהילה בריאה- השמירה על הבריאות צריכה לעלות בסדר חשיבותה!