זיהומים בילדים הינם תלונה שכיחה שאתה מתמודדים רופאים בקהילה. למרות שקווים מנחים קליניים ממליצים על שימוש זהיר באנטיביוטיקות, קיים רישום עודף של תרופות אלו. מחקר בחן את הרגלי רישום האנטיביוטיקות לילדים של רופאי משפחה בהולנד על פי חלוקה לאבחנות קליניות שונות מאחר וממצאי המחקר יכולים לסייע בגיבוש אסטרטגיות משופרות לניהול אנטיביוטי של חולים.
עוד בעניין דומה
במחקר תצפיתי זה בוצע איסוף נתונים מ-45 מרפאות קהילה בהולנד בשנת 2012. בוצעה אנליזה של היארעות ביקורים עקב מחלות זיהומיות, מספר המרשמים האנטיביוטיים לכל 1000 שנות חיים, שיעור הביקורים שהסתיימו עם מתן אנטיביוטיקה ובחירת משפחת האנטיביוטיקה עבור האבחנות הרלוונטיות ביותר בגילאים שונים.
החוקרים מצאו כי ניתנו 262 טיפולים אנטיביוטים לכל 1000 שנות חיים בממוצע עם המספר הגבוה ביותר בקרב ילדים בגיל שנה (714/1000 שנות חיים). אנטיביוטיקות נרשמו ב-24% מהפניות עקב מחלות זיהומיות. זיהומים חריפים של דרכי האוויר העליונות (RTI) היוו את הסיבה השכיחה ביותר לפנות לרופא המשפחה (173/1000 שנות חיים) והסיבה השנייה הכי שכיחה שבגינה נרשם טיפול אנטיביוטי. אנטיביוטיקות נרשמו לעיתים הכי קרובות לאוטיטיס מדיה (58/1000 שנות חיים). התרופה שנרשמה בשיעור הגבוה ביותר הייתה אמוקסיצילין (55%) ולאחר מכן מקרולידים (14%) ואמוקסיצילין/קלבולונאט (10%). רישום אנטיביוטיקות בעלות כיסוי צר היה מועט (10%).
מסקנת החוקרים היא כי לאור הממצאים ישנן מספר מטרות לשיפור אסטרטגיות מתן אנטיביוטיקה: מניעת מתן אנטיביוטיקה לזיהומים בדרכי האוויר העליונות וברונכיטיס, עידוד שימוש באנטיביוטיקות בעלות כיסוי צר והפחתת השימוש במקרולידים ואמוקסיצילין/קלבולונאט. בנוסף, המידע שנאסף לטובת המחקר יכול לשמש להשוואת רישום אנטיביוטיקות במדינות שונות.
מקור:
Dekker, A.R.J. et al. (2017) Family Practice. 34(2), 169.