הפניות מאוחרות לנפרולוג קשורות בתוצאים שליליים ובמיוחד בקרב מיעוטים. מידע על הקשר בין התקדמות מחלת כליות כרונית (CKD) והפניות לנפרולוג בקרב לבנים לעומת שחורים לוקה בחסר.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה הייתה לחשב את הסיכויים להפניה לנפרולוג מהרפואה הראשונית בקהילה והקשר בין ההפניות למוצא והתקדמות מחלת הכליות הכרונית.
לטובת המחקר בוצע שימוש ברישומים ממוחשבים של 2,170 חולים ממרפאות רפואת קהילה באזור סנט לואיס במדינת מיזורי בארה"ב, אשר עברו לפחות שתי בדיקות eGFR על פני שבע שנות מעקב. התקדמות מהירה של מחלת כליות הוגדרה כירידת eGFR של 5 או יותר מ"ל/דקה/1.73*מטר מרובע/לשנה. בוצע שימוש במודל רגרסיה לוגיסטית על מנת לחשב קשרים בין התדרדרות eGFR, מוצא והפניות לנפרולוג לפני ואחרי תקנון לגורמים מבלבלים אפשריים.
החוקרים מצאו כי המצאות ההפניות לנפרולוג הייתה גבוהה יותר בקרב אנשים עם התקדמות CKD מהירה לעומת איטית (5.6% לעומת 2.0%, p<0.0001). עם זאת, רוב החולים עם התקדמות מהירה לא הופנו לנפרולוג. התקדמות CKD מהירה ומוצא אפריקאי נמצאו כקשורים בסיכוי מוגבר להפניה לנפרולוג (יחס סיכויים 2.74; רווח בר-סמך 95% 1.60-4.72 ויחס סיכויים 2.42; 1.28-4.56, בהתאמה). הקשר בין התקדמות המחלה והפניות לנפרולוג כתלות במוצא לא נמצא כמובהק סטטיסטית.
מסקנת החוקרים היא כי הפניות לנפרולוג היו נפוצות יותר באנשים עם CKD המתקדמת מהר אך נותרו נדירות יחסית. הפנייה לנפרולוג הייתה יותר שכיחה בקרב בעלי מוצא אפריקאי אך הקשר בין התקדמות המחלה והפניות לא השתנה כתלות במוצא. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבחון את היתרון של הפניית חולים מוקדמת בסיכון ל-CKD המתקדמת מהר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
