מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD, Chronic Obstructive Pulmonary Disease) מטופלים תרופתית רק לעיתים נדירות, בשל מיעוט תסמינים. מחקר חדש בוצע תחת ההשערה כי שימוש ארוך טווח ב-Tiotropium (ספיריבה – Spiriva) ישפר תפקוד ריאתי וישפר את הירידה בתפקוד הריאתי בקרב מטופלים עם COPD קלה עד בינונית.
עוד בעניין דומה
המחקר הינו מחקר רב מרכזי, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, שבוצע בסין. 841 משתתפים הסובלים מ-COPD דרגה 1 או 2 לפי מדד GOLD י(Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease) חולקו אקראית לקבלת Tiotropiumי(18 ug) בשאיפה פעם ביום (419 מטופלים) או פלצבו תואם (422 מטופלים) למשך שנתיים.
התוצא הראשוני היה ההבדל ב-FEV1י(forced expiratory volume in 1 second) בין הקבוצות בשינוי מהבסיס לאחר 24 חודשים לפני שימוש במרחיבי סמפונות. תוצאים משניים כללו הבדל בין הקבוצות בשינוי מהבסיס לאחר 24 חודשים ב-FEV1 לאחר שימוש במרחיבי סמפונות, והבדל בין הקבוצות בירידה השנתית ב-FEV1, לפני ואחרי שימוש במרחיבי סמפונות מיום 30 לחודש 24.
מתוך 841 מטופלים שעברו רנדומיזציה, 388 מטופלים בקבוצת
ה-Tiotropium ו-383 בקבוצת הפלצבו נכללו באנליזה הסופית. ה-FEV1 בקרב מטופלים שקיבלו Tiotropium היה גבוה יותר בהשוואה למטופלים שקיבלו פלצבו לאורך המחקר (טווח בממוצע ההפרשים 127-169 מ"ל לפני שימוש במרחיבי סמפונות ו71-1,33 מ"ל לאחר שימוש במרחיבי סמפונות ; p<0.001 לכל ההשוואות). לא היה שיפור משמעותי בממוצע (±סטיית תקן) הירידה השנתית ב-FEV1 לפני שימוש במרחיבי סמפונות, הירידה הייתה 38±6 מ"ל בשנה בקבוצת ה-Tiotropium ו-53±6 מ"ל בשנה בקבוצת הפלצבו (הפרש 15 מ"ל לשנה95%CI -1 – 31 ; p=0.06).
לעומת זאת, הירידה השנתית לאחר שימוש במרחיבי סמפונות הייתה פחותה באופן משמעותי בקבוצת ה-Tiotropium בהשוואה לקבוצת הפלצבו (29±5 מ"ל לשנה בהשוואה ל51±6 מ"ל לשנה ; הפרש 22 מ"ל לשנה; 95%CI 6-37 ; p=0.006). שיעור תופעות הלוואי היה דומה בין שתי הקבוצות.
סך הכל 112 (28.9%) מטופלים בקבוצת ה-Tiotropium ו-150 (39.2%) מטופלים בקבוצת הפלצבו סבלו מהתלקחות חריפה של COPD. הזמן עד להתלקחות ראשונה היה ארוך יותר בקבוצת ה-Tiotropium בהשוואה לפלצבו (p<0.001). ה-Hazard ratio להתלקחות חריפה ראשונה בקבוצת ה-Tiotropium בהשוואה לקבוצת הפלצבו היה 0.60 (95%CI 0.50-0.80 ;p<0.001). התדירות של התלקחויות חריפות של COPD הייתה נמוכה יותר בקבוצת ה-Tiotropium בהשוואה לפלצבו (0.27 בהשוואה ל-0.50 אירועים לשנת מטופל/תRisk ratio 0.53 ; 95%CI 0.39-0.73 ; p<0.001). בנוסף, טיפול עם Tiotropium הסתיים בשיעור נמוך יותר של אשפוזים למטופל לשנה בהשוואה לפלצבו (0.03 בהשוואה ל-0.07 אשפוזים לשנת מטופל/ת ; p=0.009).
טיפול עם Tiotropium בשלבים המוקדמים של מחלת COPDי(GOLD 1 או 2) הסתיים ב-FEV1 גבוה יותר, בהשוואה לפלצבו, לאחר 24 חודשים ושיפר את הירידה השנתית ב-FEV1 לאחר שימוש במרחיבי סימפונות. בנוסף לכך, הטיפול הביא לשיפור באיכות חיים והפחתה בתדירות התלקחויות חריפות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
