חדשות

במכון ויצמן נתגלתה שיטה להקלה במצבי דלקות מעי כקרוהן וקוליטיס

השיטה, שנוסתה בהצלחה על עכברים, מפעילה מנגנון טבעי של הגוף כנגד דלקות מעי באמצעות תוספי מזון והראתה אף יעילות בהצטמקות גידולי סרטן המעי הגס

ד"ר איילת ארז וד"ר נועה סטטנר. "שני תוספי המזון גרמו לכך שהעכברים ייצרו חנקן חמצני רק בתאי הרירית הפנימית של המעי"

צוות מדענים במכון ויצמן גילה שיטה להפעלת מנגנון הגנה טבעי של הגוף כנגד מחלות מעי דלקתיות – קרוהן וקוליטיס. על התגלית דיווח החודש כתב העת Cell Reports.

החוקרים ציינו בדיווחם שקשה מאוד לטפל במחלות מעי דלקתיות, מפני שהן נובעות מגורמים רבים ומגוונים – נטייה גנטית, הרכב אוכלוסיית חיידקי המעיים, פעילות לקויה של המערכת החיסונית. המחקר החדש מציע דרך לעקוף את המורכבות הזאת באמצעות הפעלת מנגנון הגנה טבעי של הגוף.

המחקר, שהובילה הוטרינרית ד"ר נועה סטטנר, תלמידת מחקר במעבדתה של ד"ר איילת ארז במחלקה לבקרה ביולוגית, התמקד בחנקן חמצני (NO) - מולקולה המעורבת בהעברת אותות בתהליכים ביולוגיים רבים.

בעבר ניסו מדענים לגלות מהו התפקיד שממלא חנקן חמצני במחלת קרוהן ובקוליטיס כיבית והאם ניתן להשתמש בו כתרופה. אלא שהמחקרים בנושא זה הניבו תוצאות סותרות: בנסיבות מסוימות חנקן חמצני הקל על הדלקת במעי, אך בנסיבות אחרות גרם להחמרתה.

הצוות שיער כי ממצאים אלה נובעים מכך שחנקן חמצני משפיע באופן שונה על סוגי תאים שונים במעי. כדי לבחון השערה זו חסמו ייצור חנקן חמצני בעכברים מהונדסים - פעם בתאי הרירית הפנימית של המעי ופעם בתאי המערכת החיסונית.

כך מצאו כי דלקת המעי החמירה כשיצירת החנקן החמצני נחסמה בתאי הרירית. לעומת זאת, הסתמנה הקלה בדלקת כאשר נחסמה יצירת החנקן החמצני בתאי המערכת החיסונית, במיוחד בתאים הגדולים, המקרופאגים.

טיפול בדלקות מעי באמצעות הגדלה סלקטיבית של רמות החנקן החמצני בתאי הרירית הפנימית

המדענים הסיקו מכך שאפשר לטפל בדלקות מעי באמצעות הגדלה סלקטיבית של רמות החנקן החמצני בתאי הרירית הפנימית. בכך הסתמכו על מחקר קודם של ד"ר ארז, בו נמצא כי האנזים ASL ממלא תפקיד מרכזי בייצור חנקן חמצני.

אנזים זה אחראי על ייצור חומצת האמינו ארגינין, חומר הגלם ממנו מייצר הגוף חנקן חמצני. כדי להתניע את מנגנון הייצור של ארגינין בגוף, השתמשו המדענים בשני רכיבים טבעיים: פיסטין - המעלה את רמות ה-ASL בגוף (נמצא בתפוחים, באפרסמונים, בתותים ובפירות ובירקות אחרים), וציטרולין, שמגביר את פעילות ה-ASL (ונמצא באבטיח, בסלק, בתרד ובצמחים נוספים).

אגב, בספרות המדעית צוין פעם כי ציטרולין מצוי ברמות גבוהות באבטיח – 150 מ"ג ב-100 גרם פרי. לכן, כדי להגיע למינון המגן מפני דלקת המעי וסיבוכיה, יצטרך חולה לאכול כשני אבטיחים ביום.

ד"ר סטטנר: "קיווינו שאם נגרום לגוף לייצר את האנזים ASL ונחזק את פעילותו, האנזים יגרום לייצור חנקן חמצני במקומות שבהם הוא מביא תועלת, ולא במקומות שבהם הוא עלול להזיק".

ואמנם שיטה זאת הצליחה, כפי שנמסר בדו"ח המחקר: שני תוספי המזון יחדיו גרמו לכך שהעכברים ייצרו חנקן חמצני רק בתאי הרירית הפנימית של המעי. והעיקר, בעכברים אלה ניכרה הקלה משמעותית בדלקת המעי.

יתר על כן, בזכות טיפול זה נרשם שיפור גם במצבים של סרטן המעי הגס המושפע לרעה מדלקת חמורה במעי. כשנתנו המדענים את שני תוספי המזון לעכברים עם סרטן המעי הגס, לא רק שהוקלה אצלם דלקת המעי, אלא שהגידולים אף הצטמקו.

"סמכנו על הגוף שיפעיל את מנגנוני הריפוי הטבעי שלו", אמרה ד"ר סטטנר. "סיפקנו לו את אבני הבניין ונתנו לו לייצר את החנקן החמצני בדיוק בכמות הדרושה ובמקום הנכון".

אם מחקרים עתידיים יַראו כי השיטה מעלה את רמות החנקן החמצני בתאי רירית המעי גם בבני אדם, ייתכן שתסייע טוב יותר לטפל במחלות מעי דלקתיות ואולי אף תקל במצבים שהם סיבוכים שלהן, כולל סרטן המעי הגס. החוקרים ציינו כי מאחר שהשיטה מסתמכת על שימוש בתוספי מזון הנמכרים ללא מרשם רופא, צפוי שיהיה קל ליישמה.

עוד השתתפו במחקר: יוליה פרוג, ד"ר אלון זילברמן, ד"ר אלונה סרוור וד"ר נרין כרמל-נידרמן מהמחלקה לבקרה ביולוגית; ד"ר חווה רוזן, ד"ר ביאנה ברנשטיין, ד"ר שירי גור-כהן, ד"ר מירב פבסנר-פישר, ד"ר ניב זמורה ופרופ' סטפן יונג מהמחלקה לאימונולוגיה; ד"ר רעיה עילם, ד"ר ענבל ביטון ופרופ' אלון הרמלין מהמחלקה למשאבים וטרינריים; ד"ר אלכסנדר ברנדיס מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים; ד"ר קרן בהר הלפרן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא; ד"ר רם מזכרת מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר ג'יליאן דנק מהאוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר דיאגו די ברנרדו וד"ר ניקולה ברונטי-פיירי מאוניברסיטת פדריקו II בנפולי, איטליה; וד"ר מורלי פרמקומר וד"ר סנדש נגמני מביילור קולג' לרפואה שביוסטון, טקסס.

נושאים קשורים:  קולטיס,  דלקות מעי,  סרטן המעי הגס,  חדשות,  חנקן חמצני,  חומצת האמינו ארגינין,  פיסטין,  ציטרולין,  מכון ויצמן למדע,  מחלת קרוהן
תגובות

מענין ביותר!