טיסברי (נטליזומאב) היא נוגדן מונוקלונאלי הניתן בעירוי תוך ורידי כל ארבע שבועות והמשמש לטיפול בחולי RRMS. טיסברי נקשרת לקולטני ההיצמדות שעל פני לימפוציטים מסוג B ו-T ובכך מונעת מהם את המעבר ממחזור הדם, דרך מחסום הדם-מוח (Blood Brain Barrier) אל תוך מערכת העצבים המרכזית. בעזרת מנגנון ייחודי זה, מקטינה טיסברי בצורה ספציפית את הנזק למערכת העצבים המרכזית הנגרם על ידי תקיפת מערכת החיסון.

ללא טיפול, עם התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה, הנזק למערכת העצבים המרכזית גדל ומתבטא בפגיעה במערכות נוירולוגיות תיפקודיות שונות והחמרת הנכות הפיזית (הנמדדת במדד ה-EDSS).

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הראו כי אצל חלק מחולי RRMS שטופלו בטיסברי היה שיפור בנכות הפיזית, שהתבטא בירידה ארוכת טווח במדד ה-EDSS.

בכנס ה-AAN פורסמה אנליזה חדשה של מחקר ה-TOP שהינו מחקר תצפיתי העוקב במשך 10 שנים אחרי חולי RRMS בעולם הקליני שהחלו טיפול בטיסברי.

אנליזה זו בחנה את השפעת טיפול בטיסברי על המערכות התיפקודיות השונות:

  1. המערכת הפירמידלית
  2. מערכת צרבלרית
  3. גזע המוח
  4. המערכת הסנסורית
  5. המעי ושלפוחית השתן
  6. מערכת הראיה
  7. מצב מנטלי

רמת התיפקוד של כל מערכת הוערכה על ידי הקלינאי בסולם שנע בין 0 (ללא פגיעה) ל-6 (פגיעה מרבית) בקפיצות של יחידה אחת.

אנליזה חדשה זו כללה מטופלים שהצטרפו למחקר ה-TOP מנובמבר 2016 וסבלו מפגיעה בדירוג של 1 ומעלה, בלפחות מערכת תיפקודית אחת. מתוך 5,933 מטופלי מחקר ה-TOP,י5,073 עמדו בקריטריון זה ונכנסו לאנליזה. זמן המעקב החציוני היה 2.92 (טווח 0-9.5) שנים.

החוקרים הגדירו שמטופל חווה ארוע של שיפור מאומת במערכת תיפקודית (confirmed FS improvement) כאשר נמדדה ירידה של לפחות יחידה אחת (בסולם הנע מ-0 ועד 6) מרמת התיפקוד שנמדדה בתחילת המחקר, ואשר נמשכה לפחות 24 שבועות.

תוצאות האנליזה הראו כי מעל 60% מהמטופלים חוו לפחות אירוע אחד של שיפור מאומת במערכת תיפקודית.

בדומה למחקרים קודמים שהראו קורלציה בין טיפול מוקדם בטיסברי לשיפור ב-EDSS, גם במחקר זה, הסיכוי הגבוה ביותר לשיפור במערכות התיפקודיות היה כאשר המטופלים החלו את הטיפול בטיסברי ללא כל טיפול קודם (נאיביים).

לפרטים נוספים יש לקרוא את העלון לרופא של טיסברי שאושר על ידי משרד הבריאות הישראלי.

לקישור לפוסטר ול-abstract שהוצג בכינוס האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה לחצו כאן.