מתבגרים

השפעת יחס מבטל על חווית המטופל הסובל מכאב כרוני

במחקר חדש נמצא שיחס של הכחשה/חוסר אמונה, הקטנה, וזיוף להשגת רווח משני בתגובת הרופא למטופל אשר מתלונן על כאב נתפסו כמזלזלים ובעייתיים, בעוד שדיון על הגורמים הפסיכולוגיים אשר קשורים לכאב נתפס כפחות מזלזל בעיני המשתתפים במחקר

03.07.2018, 10:32

למעלה מ-40% ממתבגרים שסובלים מכאב כרוני מדווחים על כך שהם חווים “pain dismissal" ("ביטול כאב"), אשר מוגדר כתגובה של הזולת אשר מביעה הקטנה, הכחשה או חוסר-אמונה בדיווח על כאב. "ביטול כאב" על ידי רופא לעיתים קרובות משאיר את המטופל עם תחושת מבוכה ותסכול, תחושה אשר יכולה להניא אותם מחיפוש אחר קבלת טיפול מתאים עבור הכאב שלהם. במחקר חדש שנערך ב-University of Wisconsin-Milwaukee, ביקשו החוקרים לחקור איך ארבעת סוגי "ביטול כאב" המצויים יותר אצל רופאים משפיעים על תגובותיהם של מטופלים.

מבוגרים צעירים בין הגילאים 18 ו-14 שנים (n=352  60% נשים) חולקו בצורה אקראית לקרא קטע תיאורי קצר מתוך ארבע אופציות שונות, אשר תיארו אינטראקציות בין מטופלים למטפלים אשר כללו את סוגי "ביטול הכאב" הנפוצים ביותר אשר זוהו במחקרים קודמים: הכחשה/חוסר אמונה, הקטנה, זיוף להשגת רווח משני ופסיכוגני. המשתתפים ענו על שאלות בנוגע לתגובות שלהם לתיאורים של "ביטול כאב".

כל ארבעת התיאורים של "ביטול כאב" על ידי רופאים נתפסו כמזלזלים ובעייתיים בעיני רוב המשתתפים, אך משתתפים אשר קראו את התיאור של "ביטול כאב" פסיכוגני הביעו פחות אי-שביעות רצון עם התור הרפואי ההיפותטי מאשר משתתפים שקראו את שלושת התיאורים האחרים.

החוקרים מסכמים שכל ארבעת הסוגים של "ביטול כאב" על ידי רופא נתפסו באופן שלילי אצל רוב המשתתפים, ממצא אשר מצביע על כך שהחוויה של "ביטול כאב"  ככל הנראה אינה נובעת מרגישות-יתר של המטופל אלא להתנהגות של הרופא. דיון על הגורמים הפסיכולוגיים אשר קשורים לכאב פחות נתפס כמזלזל. פסיכולוגים ורופאים צריכים לעבוד בשיתוף פעולה בפיתוח שפה משותפת אשר תיתן תוקף לחוויית הכאב של המטופל, תשדר רמות מתאימות של אמפתיה, ותפחית את השכיחות של אירועים של "ביטול כאב" בעיני המטופל.

מקור:

Lang, Amy, C., BS*; Igler, Eva, C., MA*; Defenderfer, Ellen, K., MS*; Uihlein, Julia, MA†; Brimeyer, Chasity, T., PhD‡; Davies, W., Hobart, PhD*. Evaluating Differential Effects of Specific Pain Dismissal Interactions With Physicians. The Clinical Journal of Pain: July 2018 - Volume 34 - Issue 7 - p 664–669. doi: 10.1097/AJP.0000000000000586

נושאים קשורים:  מתבגרים,  יחס רופא-מטופל,  רווח משני,  פסיכוגני,  מחקרים
תגובות
אנונימי/ת
19.07.2018, 03:46

אחר כך גם מחכים להם סיוט והשפלה בבית המרקחת. תשאלו מטופלים.
רוקח/ת שרואה מרשם לפרקוסט או מיר או טרגין וכו קודם כל נועץ בל מבט מדפיל כאילו שפרצת לו אתמות לבית על מנת לקנות הרואין. וזאת לפני שהוא קורא חעוד רוקח או שניים ומחייג אלי לא רק כדי לוודא שהמרשם אמיתי, אלא בשיא חוצפתו גם שניסיתי את כל הקווים לפני ושואל סימבלטה ניסיתם? אלטרולט? וככה ממשיך עד כאמרתי לו אני מבקש שתספק את התרופה לפי המרשם (התקין כמובן עם כל מה שצריך להיות בו).
מסכנים המטופלים.