מטרת המחקר הייתה להשוות אורח חיים פעיל ואורח חיים יושבני בין גברים עם COPDי(chronic obstructive pulmonary disease) ובין קבוצת ביקורת של גברים בריאים. בנוסף, החוקרים רצו לבדוק את הקשר בין קוצר נשימה לבין הזמן שהאדם מבצע פעילות הכוללת הליכה או יושב, בקרב גברים עם COPD.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר חתך שכלל 30 גברים עם COPD (גיל 62.0±5.0 שנים, forced expiratory volume in one secondי(FEV1)י46±15% מהצפוי) ו-29 גברים בריאים בקבוצת הביקורת (גיל 63.0±4.3 שנים, FEV1 91±5% מהצפוי). המחקר בוצע במרפאת חוץ של ריאות ב-King Fahad Medical City, ריאד, סעודיה, בתקופה שבין פברואר 2013 למרץ 2014. החוקרים העריכו את מידת הפעילות של המשתתפים באמצעות מוניטור של פעילות.
תוצאות המחקר הראו שמטופלים עם COPD בילו פחות זמן בפעילויות המערבות הליכה (22±8% בהשוואה ל-37±7% של שעות הליכה, p< 0.001) ובילו יותר זמן בפעילויות בישיבה ( 78±8% בהשוואה ל-63±6%, p< 0.001) בהשוואה לקבוצת הביקורת.
בקרב קבוצת הגברים שסובלים מ-COPD, נמצא קשר בינוני עד חזק בין ציוני האיכות והתגובה הרגשית בשאלון D-12י(dyspnea-12) לבין הזמן שאותו מטופל מבלה בביצוע פעילויות הקשורות בהליכה או ישיבה (r: ≥0.46, כל ה-p< 0.01).
מסקנות המחקר הראו שגברים עם COPD הם פחות פעילים ומבלים זמן רב יותר בישיבה בהשוואה לקבוצת הביקורת של הגברים הבריאים. מרכיבי שאלון ה-D-12 נמצאו קשורים לפעילות המערבת הליכה או ישיבה בקרב גברים עם COPD.
מקור: