חיסונים מהווים מרכיב חשוב בשמירה על הבריאות במסגרת רפואת המשפחה. חיסון ה-PPSV23י(23-valent pneumococcal polysaccharide) הינו חיסון המומלץ לאוכלוסייה המבוגרת, אך ביפן שיעור המטופלים אשר מקבלים את החיסון הוא נמוך.

הרפואה הראשונית נמצאת תחת התפתחות תמידית אך קיימת נטייה להזניח שירותים הקשורים ברפואה מונעת במסגרת שירותי הבריאות ביפן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ההמלצות של רופא המשפחה לקבלת חיסון PPSV23 ובין ההתנהגות של המטופלים בפועל.

החוקרים ביצעו מחקר חתך תוך שימוש בשאלונים שחולקו במרפאות של רופאי משפחה באזורים כפריים ביפן. המשתתפים במחקר היו מטופלים מעל גיל 65 שנים, ללא דמנציה אשר היו מטופלים באופן ממושך במרפאה.

השאלונים כללו שאלות בנוגע לסטטוס החיסוני של PPSV23, הייעוץ שניתן לגבי החיסון מטעם רופא המשפחה, מאפיינים חברתיים-כלכליים ולגבי מבנה מודל ה-Health Belief Model. החוקרים הגדירו את המטופלים שהתכוונו לקבל חיסון וקיבלו חיסון כ"קבוצת המחוסנים ב-PPSV23" ואת אלה שלא קיבלו חיסון ולא היו בטוחים לגבי כוונתם לקבל חיסון זה בעתיד כ"קבוצת הלא מחוסנים ב-PPSV23".

החוקרים השתמשו במבחן chi-square על מנת לבדוק את הקשר בין הייעוץ שנתן רופא המשפחה לבין קבלת החיסון/כוונה לקבל את חיסון ה-PPSV23. בנוסף, החוקרים ביצעו אנליזה לוגיסטיות חד משתניות ורב משתניות לבדיקת גורמים הקשורים לקבלת החיסון/כוונה לקבל את החיסון וניתוחים תיאוריים של הסיבות להתנגדות לקבלת החיסון.

החוקרים ניתחו 209 שאלונים תקפים שמולאו על ידי מטופלים. 142 מטופלים השתייכו לקבוצת המחוסנים ו-67 מטופלים השתייכו לקבוצת הלא מחוסנים. תוצאות המחקר הראו שמטופלים בקבוצת המחוסנים היו בעלי סבירות גבוהה יותר שקיבלו ייעוץ מהרופא להתחסן (80.2% בהשוואה ל-21.3%, p< 0.001). אנליזה לוגיסטית רב משתנית הראתה קשר מובהק בין קבלת חיסון PPSV23 לבין ההמלצה שנתן הרופא (יחס הסיכויים 8.50, רווח בר סמך 95% 2.8-26.0), והמודעות בנוגע ל-PPSV23 (יחס הסיכויים 4.10, רווח בר סמך 95%: 1.2-13.9). הסיבות להתנגדות לקבלת החיסון כללו חוסר הבנה לגביו, היעדר המלצה מטעם הרופא לקבל את החיסון וחששות בנוגע לתופעות הלוואי האפשריות.

החוקרים הסיקו כי ישנו קשר חיובי בין ההמלצות שנתן רופא המשפחה לגבי חיסון ה-PPSV23 לבין הכוונה להתחסן או התחסנות בפועל בקרב קשישים. מסקנות המחקר מדגישות את החשיבות של מתן שירותי רפואה מונעת במסגרת הזמן של הייעוץ במרפאה, אפילו במסגרת רפואית בה התופעה לא הוערכה.

מקור: 

Higuchi, M. et al. (2018) BMC Family Practice 19, 153.