תפקוד גופני הוא חלק מרכזי בהזדקנות בריאה; עם זאת, מחקר מוגבל בלבד בחן עד כה את הקשר בין פקקת ורידים תסחיפית (VTE) עם הפעילות הגופנית לאחר האירוע.

על מנת לבחון בצורה פרוספקטיבית את הקשר בין VTE לירידה בפעילות הגופנית נבחנו נתונים אודות 80,836 נשים במסגרת מחקר האחיות (Nurses Health Study - NHS) בגיל 72-46 ב-1992 ו-84,304 נשים במחקר NHS II בגילאים 48-29 בשנת 1993.

תפקוד גופני הוערך באמצעות סולם דירוג Medical Outcomes Short Form-36, שניתן אחת ל-4 שנים. החוקרים השוו את השינוי בתפקוד הגופני בין נשים שחוו VTE לנשים שלא חוו אירוע זה בכל תקופת מעקב של 4 שנים. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות רגרסיה לינארית מרובת משתנים.

החוקרים הבחינו בירידה בתפקוד הגופני לאורך 4 שנים בהשוואה של נשים שחוו VTE לעומת נשים שלא חוו VTE, הן בקרב נשים מבוגרות יותר (NHS) והן בקרב נשים צעירות יותר (NHS II) (הבדל חציוני מתוקן ל-NHS,י-6.5 [רווח-סמך 95%, מ-7.4- עד 5.6-) לכל 4 שנים; 3.8- עבור NHS II (רווח-סמך 95%, מ-5.6- עד 2.0-).

נראה שההבדל גדול יותר בקרב נשים שדיווחו על אירוע של תסחיף ריאתי (PE) (הבדל חציוני מתוקן ל-NHS,י-7.4 [רווח-סמך 95%, מ-8.6- עד 6.1-) לכל 4 שנים; 4.8- עבור NHS II (רווח-סמך 95%, מ-6.8- עד 2.8-) ושסיכון זה שווה ל-6.8 שנות הזדקנות.

בעוד ששיפועי הפגיעה בפעילות הגופנית לטווח ארוך לאחר VTE לא היו שונים לאלו של נשים ללא VTE, הרמה המוחלטת הסופית של התפקוד הגופני בקרב נשים שחוו VTE הייתה גרועה יותר בסיום המעקב לעומת נשים שלא חוו VTE.

על בסיס נתונים פרוספקטיביים אלה הסיקו החוקרים שהיארעות VTE  קושרה עם ירידה חדה בתפקוד הגופני. תוצאות אלה מרמזות שיתכן שיש חשיבות קלינית לשקילת גישות לשיפור תפקוד גופני זמן קצר לאחר אבחנת VTE.

מקור: 

K.A. Hagan, at al. (2018). Journal of Thrombosis and Haemostasis. 16 (8)