62% ממשתתפי סקר שיזמה עמותת "אנוש" לבריאות הנפש, אינם מודעים לאפשרות שניתן לקבל טיפול נפשי בקופות החולים והם מעדיפים לפנות למערכת הפרטית. זאת, למרות שחלפו למעלה משלוש שנים מאז החלה הרפורמה בבריאות הנפש שבמסגרתה קופות החולים נותנות טיפול נפשי במסגרת סל הבריאות. כך דיווח אתמול (ב') "ישראל היום". הסקר נערך לקראת יום בריאות הנפש הבינלאומי שיצוין ביום רביעי.

מהסקר עלה כי למרות הרפורמה, רק 37% מהנשאלים היו פונים למערכת הציבורית לקבלת טיפול אילו חוו משבר או קושי נפשי, 28% מהנשאלים ידעו כי בעת משבר נפשי ניתן לפנות לרופא משפחה לשם קבלת הפניה לטיפול ו־9% היו פונים לאיש מקצוע אחר בקופת החולים. 43% מהנשאלים העידו שהיו פונים קודם כל לגורם רפואי פרטי (פסיכולוג או פסיכיאטר) בעת חיפוש אחרי טיפול.

לאחר שהוצגו לנשאלים מהן עלויות הטיפול הנפשי ברפואה הפרטית לעומת הרפואה הציבורית (השתתפות עצמית של לא יותר מ-130 שקל למפגש בקופות החולים, לעומת 1,000-300 שקל בשוק הפרטי), 22% אמרו שהיו בכל זאת פונים לטיפול פרטי ו־63% לטיפול ציבורי.

עוד עולה מהסקר, כך דווח, שכמעט כל אדם שני חווה משבר נפשי או קושי: 47% מהנשאלים העידו כי חוו משבר שכזה במהלך חייהם. יותר ממחציתם מהמגזר היהודי - 54%, לעומת 38% מהנשאלים מהמגזר הערבי. 53% מהנשים העידו שחוו משבר או קושי נפשי, לעומת 40% מהגברים.

רמת המודעות של נשים לאפשרות הפנייה לרופא המשפחה בשירותי הבריאות הציבוריים לקבלת טיפול נפשי גבוהה בהרבה מזו של הגברים: 42.3% מהנשים ידעו על כך, לעומת 32% מהגברים.

הסקר נערך באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב 509 אנשים בגילי 18 ומעלה.

ד"ר הלה הדס, מנכ"לית עמותת "אנוש": "הסקר מראה שכל אדם שני עלול להזדקק לטיפול נפשי קצר או ארוך טווח. למרות מאמצי משרד הבריאות, הסקר מוכיח שהציבור עדיין איננו מודע מספיק לאפשרות לקבל סיוע וטיפול דרך המערכת הציבורי. אילו ידעו, נראה שיותר אנשים היו משתמשים בשירות זה.

"העלאת המודעות לתחום בריאות הנפש חשובה לצמצום הסטיגמה הקיימת כלפי הטיפול הנפשי וכדי למנוע ולאתר משברים נפשיים שעשויים להחמיר אם לא יינתן טיפול, כאשר מצבים קשים ומורכבים יותר יכבידו עוד יותר על המתמודדים, משפחותיהם והמערכת כולה".

הרפורמה בבריאות הנפש נכנסה לתוקפה ביולי 2015. במסגרתה קופות החולים הרחיבו את השירותים בתחום הזה. מטרת המהלך היתה לקצר בזמני ההמתנה הארוכים שהיו עד אז לקבלת הטיפול ולהכפיל את שיעור האנשים הזקוקים לכך וזוכים לקבלו מ-2% מאוכלוסיית הבגירים ל-4% ומ-1% מאוכלוסיית הילדים ל-2%. בדיווח נמסר כי יעדים אלה אכן הושגו, אולם זמני ההמתנה לא קוצרו והשירות נגיש לחלק גדול מהמטופלים אולם במסלול של השתתפות עצמית בתשלום.

עוד נמסר בדיווח כי למרות הרפורמה והעברת התקציבים לשם כך לקופות, זמני ההמתנה ארוכים, בעיקר לילדים. בירושלים, בבאר שבע ובאשדוד זמני ההמתנה לתחילת הטיפול בשירות ציבורי (לאחר אבחון) הוא כשנה. בערד, בנהריה, בקצרין, בקריית מוצקין וביישובים נוספים עמדו גם זמני ההמתנה לטיפול לבגירים מבוגרים מעל כשנה. משרד הבריאות פרסם לפני כחצי שנה באתר האינטרנט שלו מפה אינטראקטיבית שעליה מסומנים מרפאות בריאות הנפש וזמני ההמתנה לשירות בכל אחת מהן. בדיקה שערך העיתון העלה שהמידע אינו מעודכן.