• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
חדשות

באוניברסיטת תל אביב פיתחו פלטפורמה לטיפול גנטי יעיל, ללא תופעות לוואי

הפלטפורמה שפותחה מאפשרת לשגר כל חומר גנטי לכל תא בגוף ובדרך זו לעכב או לעודד ייצור חלבונים נבחרים המשפיעים על מהלך המחלה, כולל סוגי סרטן, דלקות כרוניות ומחלות גנטיות נדירות

ננו חלקיקים בתאי הגוף. אילוסטרציה

צוות חוקרים במעבדתו של פרופ' דן פאר, ראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב, פיתח פלטפורמה לשיגור חומרים גנטיים המעודדים ייצור חלבונים ספציפיים הנלחמים בתאי המטרה החולים. דו"ח המחקר פורסם אתמול (ג') ב-Nature Communications. עבודת המחקר נעשתה במעבדה על מודל עכבר.

הפלטפורמה החדשנית מתאימה למגוון רחב של מחלות כולל סוגי סרטן, דלקות כרוניות ומחלות גנטיות נדירות. היא מאפשרת טיפול גנטי מדויק בתאים החולים, ללא השפעה על תאים בריאים וללא תופעות לוואי שעלולות לגרום יותר נזק מהמחלה עצמה.

המחקר התמקד בדלקות מעיים אוטואימוניות כרוניות - קרוהן וקוליטיס. הובילה אותו הדוקטורנטית נופר וייגה. "טיפול גנטי", אמרה וייגה, "הוא טכנולוגיה רפואית חדשנית הנעזרת בחומר גנטי כדי לעורר בגוף ייצור חלבונים הנלחמים במחלה או לחלופין, לדכא ייצור חלבונים התומכים בה. האתגר המרכזי, שלא נמצא לו עד כה מענה, הוא להביא את החומר הגנטי באופן מדויק וספציפי אך ורק לתאי היעד החולים".

צוות המחקר מהמעבדה של פרופ' דן פאר (ימין למעלה), בהובלת נופר וייגה (במרכז). צילום: אנה גוטקין

החוקרים השתמשו במודל של עכברים עם מחלות מעיים אוטואימוניות כרוניות, הנגרמות בשל פעילות דלקתית מוגברת של תאי Ly6c במערכת החיסונית. כדי למתן ולכוונן את פעילותם תאי המערכת החיסונית שיצאו משליטה, ביקשו החוקרים לשגר אליהם חומר גנטי, mRNA (כלומר RNA שליח) שיעורר בהם ייצור של החלבון האנטי-דלקתי אינטרלוקין 10 (IL10).

כדי לשגר במדויק מולקולות mRNA לקידוד IL10, כך שיגיעו ספציפית לתאי Ly6c בלבד ויפעלו בהם את פעולתן, השתמשו החוקרים בנשאים חדשניים: מולקולת ה-mRNA המתאימה נארזת בתוך חלקיקים ננו-מטריים מבוססי מולקולות שומן, המקושרים לנוגדנים ספציפיים ל-Ly6c, שמתבייתים על היעד בדיוק רב.

"יתרונם הגדול של נוגדנים כנווטים לנשאים הזעירים", ציינה עוד וייגה, "הוא הספציפיות הגבוהה שלהם. נוגדן הוא חלבון המיוצר על ידי המערכת החיסונית במטרה לזהות מולקולה אחת מסוימת, ורק עליה הוא מתביית. במערכת שלנו מחוברים הנוגדנים לחלקיקים נושאי המטען באמצעות חלבון מתווך שפיתחנו במחקר קודם".

במסגרת המחקר החדש הוחדרו הנשאים הזעירים לגופם של עכברים חולים. התוצאות, דיווחו החוקרים, היו מבטיחות: התסמינים הקשים של מחלות המעיים הדלקתיות פחתו במידה משמעותית.

פרופ' פאר: "הפלטפורמה שפיתחנו מתאימה לטיפול גנטי במגוון גדול מאוד של מחלות, החל מסרטן ועד מחלות דלקתיות ואוטואימוניות ומחלות גנטיות נדירות, ובכך חשיבותה. באמצעותה ניתן לשגר על פי בחירתנו כל חומר גנטי לכל תא בגוף ובדרך זו לעכב או לעודד ייצור חלבונים נבחרים המשפיעים על מהלך המחלה".

המחקר הנוכחי הוא מחקר המשך לעבודות קודמות שבהן שוגר לתאים החולים חומר גנטי מסוג siRNA - silencing RNA, המשתיק את ביטויי הגנים התומכים במחלה. "במחקר שפורסם בקיץ האחרון טיפלנו בדרך זו בהצלחה בעכברים עם סרטן קשרי לימפה (לימפומה). יש תקווה שבתוך שנים אחדות שיטה זאת תהיה זמינה גם לטיפול בבני אדם".

נושאים קשורים:  חומר גנטי,  טיפול גנטי,  תאי מטרה,  קוליטיס,  חדשות,  אוניברסיטת תל אביב,  פרופ' דן פאר,  מחלת קרוהן
תגובות