סוכרת סוג 2

השפעת לינגליפטין על אירועים קרדיווסקולריים בחולי סוכרת

ההשפעה של לינגליפטין על תוצאים קרדיווסקולריים ותוצאי כליות במטופלים עם סוכרת וסיכון קרדיווסקולרי וכלייתי גבוה

12.12.2018, 14:05

סוכרת סוג 2 קשורה בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. מחקרים קודמים הדגימו את הבטיחות הקרדיווסקולרית של מעכבי DPP-4 אך כללו מספר מוגבל של מטופלים עם סיכון קרדיווסקולרי גבוה ומחלת כליות כרונית.

מטרת המחקר היתה להעריך את ההשפעה של לינגליפטין, תרופה המעכבת את DPP-4 באופן סלקטיבי, על תוצאים קרדיווסקולריים ותוצאי כליות במטופלים עם סוכרת וסיכון קרדיווסקולרי וכלייתי גבוה.

המחקר בוצע בתבנית אקראית, מבוקרת אינבו, ב-605 מרכזים רפואיים ב-27 מדינות, לצורך הוכחת אי-נחיתות (non-inferiority). לכלל המשתתפים היו ערכי המוגלובין מסוכרר של 6.5-10%, סיכון קרדיווסקולרי גבוה (שהוגדר כרקע של מחלה וסקולרית ויחס אלבומין/קראטינין בשתן הגבוה מ-200 מיליגרם/גרם) וסיכון כלייתי גבוה (שהוגדר כ-eGFR מופחת או מיקרו/מאקרו אלבומינוריה). משתתפים עם מחלת כליות סופנית הוחרגו מהמחקר.

המשתתפים קיבלו באופן אקראי לינגליפטין במינון 5 מ"ג פעם ביום (3,494) או אינבו פעם ביום (3,485) בנוסף לטיפול הרגיל שלהם. תרופות אחרות להורדת גלוקוז או אינסולין ניתנו בהתאם לצורך קליני ולקווים מנחים מקומיים.

התוצא העיקרי היה זמן עד להתרחשות ראשונה של משלב של תמותה קרדיווסקולרית, אוטם שריר הלב שאינו קטלני ושבץ שאינו קטלני. קריטריונים לאי-נחיתות עבור לינגליפטין לעומת אינבו הוגדרו כגבול העליון של רווח בר-סמך 95% של יחס הסיכונים עבור לינגליפטין לעומת אינבו -  פחות מ-1.3. תוצא משני היה הזמן עד להתרחשות ראשונה של תמותה כתוצאה מכשל כלייתי, אי ספיקת כליות סופנית או ירידה ממושכת של 40% או יותר ב-eGFR.

מתוך 6,991 אנשים שהשתתפו במחקר, 6,979 (גיל ממוצע, 65.9 שנים; eGFR, 54.6 מ"ל/דקה/1.73 מטר רבוע; 80.1% עם יחס אלבומין קראטינין בשתן הגדול מ-30 מ"ג/גרם) קיבלו לפחות מנה אחת של תרופת המחקר ו-98.7% השלימו את המחקר.

במהלך זמן מעקב חציוני של 2.2 שנים, התוצא העיקרי התרחש ב-434 מתוך 3,494 (12.4%) ו-420 מתוך 3,485 (12.1%) מהאנשים בקבוצת ההתערבות והאינבו, בהתאמה (הפרש בשיעור היארעות אבסולוטי, %0.13 [רווח בר-סמך 95%, -0.63-0.90] לכל 100 שנות חיים) (יחס סיכונים, 1.02; 0.89-1.17; p<0.001 עבור אי-נחיתות). התוצא הכלייתי אירע ב-327 מתוך 3,494 (9.4%) ו-306 (8.8%) מהאנשים בקבוצת האנשים בקבוצת ההתערבות והאינבו, בהתאמה (הפרש בשיעור היארעות אבסולוטי, 0.22 [רווח בר-סמך 95%, -0.52-0.97] לכל 100 שנות חיים) (יחס סיכונים, 1.04; 0.89-1.22; p=0.62). תופעות לוואי התרחשו ב-2,697 (77.2%) ו-2,723 (78.1%) מהמטופלים בקבוצת הלינגליפטין והאינבו, בהתאמה; ;1,036 (29.7%) ו-1,024 (29.4%) חוו אירוע אחד או יותר של היפוגליקמיה והיו 9 (0.3% לעומת 5 (0.1%) אירועים של פנקראטיטיס חריפה מאומתת.

החוקרים מסכמים כי בקרב אנשים עם סוכרת וסיכון קרדיווסקולרי וכלייתי גבוה לינגליפטין, בנוסף לטיפול הבחירה לעומת טיפול אינבו, מובילה לסיכון שאינו נחות עבור משלב של אירועים קרדיווסקולריים על פני מעקב של 2.2 שנים.

מקור: 

Rosenstock, J. et al (2018). JAMA. Epub

 

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 2,  לינגליפטין,  אירועים קרדיווסקולריים,  מחלת כליות,  אי-נחיתות,  מחקרים