מה התפקיד של רופא המשפחה בביצוע סקירה לסרטן גנטי?

העלייה בדרישה לבדיקות גנטיות לאבחון סרטן הובילה להעלאת האפשרות של מעורבות רופאי המשפחה בתהליך. קיים צורך בהבנה של האופן והתנאים בהם רופאי המשפחה יכולים להתערב והאם קיימים מחסומים חשובים בדרך לתהליך ההטמעה הזה.

מטרת המחקר הייתה לסקור את הכלים הזמינים, הגישה והניסיון של הרופאים ואת ההשפעה על המטופלים בתהליך של הערכת סיכון גנטי לסרטן במסגרת רפואת המשפחה. החוקרים ביצעו סקירה סיסטמית של מאמרים שפורסמו ברחבי העולם בין השנים 1996-2017.

החוקרים השתמשו במאגרי המידע EDLINE (via Ovid), EMBASE, Cochrane Library, CINAHL ו-PsycINFO ובספרות אפורה. איכות המחקר הוערכה באמצעות כלי בשם Critical Appraisal Skills Programme ולאחר מכן בוצעה סינתזה של הממצאים.

באנליזה נכללו 40 מחקרים. נמצא כי ישנם מגוון בדיקות וכלים לסקירה של סיכון גנטי לסרטן במסגרת רפואת המשפחה, בייחוד עבור סיכון לסרטן שד, סרטן שד ושחלות וסרטן המעי הגס. רופאי המשפחה דיווחו לעיתים קרובות כי חסר להם ידע וביטחון באשר להתערבות בהערכת הסיכון הגנטי לסרטן. עם זאת, על אף מחסור בזמן וחששות הנוגעות לביטחון ולהשפעה של התוצאות על בני המשפחה, חלק מהרופאים זיהו את החשיבות של התפתחות תפקיד רופא המשפחה בתחום זה. בנוסף, המחקרים הדגימו מספר יתרונות עבור המטופלים. החששות בנוגע להשפעה השלילית על החרדה של המטופל והדאגות בנוגע לסרטן לא תמיד נפתרו.

רופאי המשפחה יכולים לקחת חלק בזיהוי הסיכון של מטופל לחלות בסרטן תורשתי באמצעות כלים הנוגעים להיסטוריה המשפחתית של המטופל. נכון להיום, אין מספיק עדויות שתומכות בהטמעה של סקירה רחבה באוכלוסייה לסיכון לסרטן גנטי, בייחוד בגלל הדרישות התחרותיות ברפואת המשפחה.

מקור: 

Laforest, F. et al. (2019) British Journal of General Practice 69,679.