המחקר הנוכחי בחן את החוויות של המטופלים והרופאים בהקשר של אבחון וטיפול בהפרעה דו-קוטבית במסגרת הרפואה הראשונית.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר איכותני תוך שימוש באנליזת תוכן תמטית של ראיונות אישיים שבוצעו עם תשעה רופאי משפחה ושישה מטופלים מה-Federally Qualified Health Centers במטרה להבין את החוויות שלהם הקשורות לאבחון וטיפול של הפרעה דו-קוטבית.
הנושאים שעלו מתוך הראיונות עם רופאי המשפחה והמטופלים היו בעיקר סביב הזיהוי של ההפרעה הדו-קוטבית, הפניות למומחים בתחום בריאות הנפש ומתן טיפול תרופתי. הרופאים והמטופלים דיווחו כי הם מתמודדים עם אתגרים הקשורים להחלטה הנוגעת להמשך טיפול במסגרת הרפואה הראשונית, שהוא טיפול נגיש יותר, אך פחות אינטנסיבי, בהשוואה למעבר לטיפול אצל מומחה שהוא נגיש פחות אך לעיתים איכותי יותר.
החוקרים הסיקו כי יש צורך בצעדים מחקריים נוספים שיכללו זיהוי דרכים לתמיכה ברופאי משפחה על מנת שיוכלו לזהות מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית וביצירת שיטות לתמיכה באופן הטיפול במטופלים אלו במסגרת רפואת המשפחה יחד עם הקלת הגישה לקבלת טיפול ע"י מומחה, כולל ייעוץ מומחה במסגרת הרפואה הראשונית או טיפול משותף של רופא המשפחה ורופא מומחה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
