במחקר חדש שנערך ב-Children’s Hospital of Philadelphia בארה"ב והתפרסם בכתב העת Pediatrics, ביקשו החוקרים להשוות את השיעורים בחודשיים של סוגים ספציפיים של תאונות דרכים, עבירות תנועה והשעיות של רישיונות במהלך השנים הראשונות מהוצאת רישיון נהיגה עבור נהגים עם וללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
עוד בעניין דומה
החוקרים זיהו מטופלים ממרכזי טיפול ראשוניים של בית החולים לילדים של פילדלפיה במדינת ניו ג'רזי שנולדו בשנים 1987-1997, היו תושבי ניו ג'רזי, היו בביקור אצל הרופא המטפל בגיל 12 שנים ומעלה, והוציאו רישיון נהיגה (N = 14,936). רשומות רפואיות אלקטרוניות חוברו למסד הנתונים של רישוי, תאונות ועבירות תנועה של ניו ג'רזי. אבחון של ADHD התבסס על קודי אבחון של ה-International Classification of Diseases, Ninth Revision, Clinical. החוקרים חישבו את שיעור התאונות החודשית לכל נהג (לפי אשמה, קשר לאלכוהול, תאונות ליליות ותאונות עם עמיתים ברכב), עבירות והשעיות. שיעורי יחס מתוקנים נאמדו באמצעות רגרסיה חוזרת של פויסון.
שיעורי התאונות היו גבוהים יותר עבור נהגים עם ADHD ללא קשר לגיל הוצאת הרישיון, ובמיוחד במהלך החודש הראשון של הנהיגה (יחס שיעור מתוקנן: 1.62 [95% רווח סמך: 1.18-2.23]). הם חוו גם שיעור גבוה יותר של סוגי תאונות ספציפיות: שיעור התאונות הקשורות לאלכוהול במהלך ארבע שנים היה פי 2.1 מזה של נהגים ללא ADHD. לבסוף, נהגים עם ADHD היו עם שיעור גבוה יותר של עבירות תנועה (עבור מהירות מופרזת, אי שימוש בחגורות בטיחות, שימוש בציוד אלקטרוני) והשעיות. בשנה הראשונה של הנהיגה, שיעור הפרות אלכוהול ו/או סמים היה גבוה פי 3.6 בקרב מתבגרים עם ADHD.
החוקרים מסכמים שמתבגרים עם ADHD נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לתאונות דרכים בחודשים הראשונים של הרישיון שלהם, והתנהגויות מסוכנות בזמן נהיגה שניתנות למניעה עלולות לתרום לסיכון מוגבר זה. ישנו צורך קריטי בגישות מנע מקיפות אשר מעבר להמלצות הנוכחיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
