• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

הציבור מעדיף קיצוץ בתקציב הביטחון מאשר פגיעה בתקציב הבריאות

מסקר שיזמה עמותת רופאים לזכויות אדם עולה כי לרוב הציבור חשוב שהמפלגה שיצביעו לה בבחירות הקרובות תציב את נושא הבריאות במרכז מצעה

ציוד רפואי ותרופות. כ-20% היו מפנים כסף להוספת תרופות לסל הבריאות. אילוסטרציה

בסקר שיזמה עמותת רופאים לזכויות אדם העלה כי 53% ממשתתפיו מתנגדים לקיצוץ בתקציבים החברתיים לעומת 22% בלבד המתנגדים לקיצוץ בתקציב הביטחון. מבין המשרדים החברתיים, הציבור הכי חושש מקיצוץ בתקציב הבריאות. הסקר נעשה במשאל אינטרנטי בשיתוף חברת פאנל ובמדגם השתתפו 611 יהודים וערבים.

הסקר נעשה לאחר שהממשלה החליטה על קיצוץ רוחבי בתקציבי כל משרדי הממשלה בהיקף כולל של 1.2 מיליארד שקל. מהסקר עלה כי רוב משתתפיו אינם שבעי רצון מהשלכות ההחלטה על מערכת הבריאות ועל התקציבים החברתיים האחרים.

עוד עלה מהסקר כי 55% מתנגדים שהקיצוץ הרוחבי יחול באופן שוויוני על כלל משרדי הממשלה, ומעדיפים שחלק מהמשרדים יוחרג ממנו. כ-28% מעדיפים שהקיצוץ בתקציב ייעשה מתוך תקציב הביטחון.

ההתנגדות לקיצוץ בבריאות היא הגדולה ביותר בהשוואה לכל תחום אחר – כולל שאר התחומים החברתיים. 65% מהציבור מתנגדים לקיצוץ בבריאות בעוד ש-14.5% מתנגדים לקיצוץ ברווחה, ופחות מ-12% מתנגדים לקיצוץ בחינוך. תחום הבריאות זוכה לתמיכה גורפת אפילו בהשוואה לביטחון: כ-15% בלבד הביעו תמיכה במאבקו של משרד הבטחון כנגד הקיצוץ בתקציב, בהשוואה לכ-50% שתמכו במשרד הבריאות.

הממשלה היוצאת מקבלת ציונים נמוכים בתחום הבריאות. כ-53% ממשתתפי הסקר אינם מרוצים מתפקודה בתחום וכ-30% מהם אינם מרוצים כלל. רק 8% הביעו שביעות רצון. כ-30% נוספים העריכו את תפקודה בבריאות כבינוני.

קרוב ל-40% תולים את האשם במשבר במערכת הבריאות בסדרי עדיפויות לקויים של הממשלות האחרונות. כ-30% מאשימים את משרד הבריאות בניהול לא נכון, וכ-18% מאשימים את משרד האוצר בתת-תקצוב של הבריאות. רק 5.5% מהמשיבים סבורים כי אין משבר במערכת הבריאות.

בהתאם לכך, כ-63% השיבו כי חשוב להם במידה רבה או במידה רבה מאד שהמפלגה אשר לה יצביעו בבחירות הקרובות תציב את נושא הבריאות במרכז המצע שלה ואף תדרוש את תיק הבריאות בממשלה הבאה.

משתתפי הסקר תיעדפו שורה ארוכה של צרכים במערכת הבריאות, אשר אליהם יש להפנות תוספת תקציב - אם היתה ניתנת תוספת שכזו. כך, כ-20% היו מפנים את הכסף להוספת תרופות לסל הבריאות, כ-17% להוספת תקנים לרופאים ולאחיות, כ-13% להוספת מיטות אשפוז בבתי החולים, כ-8% לשיפור התשתיות הפיזיות בבתי החולים ובמרפאות וכ-8% לקיצור תורים. כ-13% נוספים היו משתמשים בתוספת תקציבית כדי לחזק את מערכת הבריאות בפריפריה.

ליטל גרוסמן, מנהלת מחלקת תושבים בעמותת רופאים לזכויות אדם: "הסקר מוכיח, כי בעיני הציבור ביטחון חברתי-בריאותי איננו נופל מביטחון צבאי. הציבור מכיר בכך שמערכת הבריאות נקלעה למשבר חריף כתוצאה מייבוש תקציבי מתמשך ועקב מדיניות רבת שנים של ממשלות ישראל. במקום לשנות את סדר העדיפויות ולהגדיל משמעותית את תקציב מערכת הבריאות, הממשלה הנוכחית ממשיכה לקצץ בתקציב הקיים. ובכך פוגעת בביטחון של כולנו".

נושאים קשורים:  תקציב הבריאות,  תקציב הביטחון,  "רופאים לזכויות אדם",  חדשות,  סקר,  בחירות 2019
תגובות

מערכת הבריאות מורכבת בעיקרה מרופאים ואחיות אך ללא סקטור עובדי מעבדה ידיהם כבולות. לפיכך בכל פעם שמדובר על מערכת הבריאות בכללותה יש לקחת בחשבון תוספת תקנים גם במעבדות הרפואיות שיש להן חשיבות רבה באיבחון המטופלים ובמעקב אחר יעילות הטיפול

אנונימי/ת
18.07.2019, 23:19

כמה מפתיע?ארגון מוטה בכוון השמאל. מבחינתם,שלא יהיה צבא. מעניין מי ידאג אז לאינטרסים שלהם. רמז:אלו לא יהיו הפלסטינאים❗️