חדשות

"דוקטור גוגל יהפוך לפרופסור, הרפואה תתייקר ותהיה בהישג ידם של עשירים"

כיצד תיראה הרפואה בעוד 20 שנה ומה יהיו לפי התחזיות מאפייניה העיקריים? ראיון עם פרופ' נדיר ארבר, מנהל המערך לרפואה מונעת ב"איכילוב", לקראת הסימפוזיון הבינלאומי לחדשנות ועתיד הרפואה

פרופ' נדיר ארבר, מנהל המערך לרפואה מונעת במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב וראש מכון ג'רסי לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב (צילום: פרטי)

יש מי שסבור שצריך כבר עתה להיערך לעתיד בכל הנוגע לרפואה ולמערכת הבריאות הציבורית, במיוחד כאשר מסתמנות מגמות שונות לקראתו. להיערכות מוקדמת יש חשיבות גם כדי לתת מענה הולם לבעיות שעלולות להתלוות במהלך הדרך אל אותם שינויים צפויים. מסיבה זאת מתקיימים בשנים האחרונות בלא מעט מדינות כנסים וסימפוזיונים בהשתתפות מומחים ובהם הם מנסים להציג את התחזיות לקראת הצפוי ברפואה, למשל בעוד 20 שנה מהיום.

ב-5-4 בנובמבר יתקיים בתל אביב סימפוזיון מומחים בינלאומי שיעסוק ביוזמות צפויות, חידושים וחדשנות בתחום הרפואה ב-2040 שניתן אולי לסמן אותם כבר עתה. את הכנס יזם וישמש כיו"ר שלו פרופ' נדיר ארבר, מנהל המערך לרפואה מונעת במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב העומד גם בראש מכון ג'רסי לחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב.

בין המוזמנים שיציגו בכנס את תחזיותיהם יהיו ארבעה חתני פרס נובל – הישראלים פרופ' אברהם הרשקו (כימיה, 2004), פרופ' עדה יונת (כימיה, 2009), פרופ' רוברט אומן (כלכלה, תורת המשחקים, 2009) ופרופ' רוג'ר קרונברג מארה"ב (כימיה, 2006). בנוסף ייטלו חלק בדיוני המושבים מיטב המומחים בנושאי הרפואה ומדעי הבריאות מארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה, לוקסמבורג, צ'כיה, הונג קונג, אוסטרליה ובלגיה, לצד בכירים ברפואה הישראלית.

בראיון מיוחד ל"דוקטורס אונלי" לקראת הסימפוזיון אומר פרופ' ארבר: "אנחנו מעריכים שבעתיד יהיה הרבה יותר שימוש בכלים של בינה מלאכותית וביג דאטה לפעולות רפואיות וגם למחקר. דוקטור גוגל יהפוך אז לפרופסור".

החיפוש אחרי התרופה לסרטן נמשך ביתר שאת. כיצד כמומחה לחקר הסרטן אתה מסביר את העובדה שעד היום לא נמצאה תרופה למחלה הקטלנית המסועפת ורבת הפנים הזאת. מה דעתך על הדעה הרווחת בקרב הציבור כי למעשה חברות התרופות משקיעות הון עתק בשיווק תרופות במקום במחקר? 

פרופ' ארבר: "שאלה טובה והיא ממש במקום. סרטן הוא מחלה מורכבת. אפשר אפילו לומר שמדובר ב'שק גדול' שמכנס בתוכו כ-150 סוגים שונים של המחלה המתבטאת בצורות שונות ומופיעה באיברים שונים. וקרוב לוודאי שיש הרבה-הרבה יותר סוגים וצורות שאולי עדיין לא עמדנו על טיבם. לכל אחד מהחולים צריך להינתן טיפול מכוון מטרה, ייעודי, מותאם לו אישית – זה כבר ברור גם עתה. זה טיפול אחר מזה שעשוי לקבל חולה אחר באותה מחלה. לכן, לצד מעט ההצלחות שיש כבר, עדיין אנחנו כרופאים גם רואים הרבה כשלונות.

"בכל הנושא המורכב הזה מתנהל כיום הרבה מאד מחקר, חברות התרופות תורמות למחקר אבל  אני גם מסכים לכך שהן יכולות לתרום עוד הרבה-הרבה יותר. בשנים הבאות אנחנו צפויים לראות פירות של שפעת המחקרים הזאת. עם זאת, יש בנושא הזה גם את הפתרון שלי: גילוי מוקדם ואפילו עדיף פעולות למניעת סרטן – בכך ניתן אולי להתמודד עם הבעיה, כפי שאני כבר מבצע ב'איכילוב' למעלה מעשור. אני יכול לצפות שהכיוון הזה גם יגביר את התבטאותו בעתיד הנחזה לעין".

כיצד עומדת הרפואה להיראות בעוד 20 שנה מהיום? מה יהיו, לפי התחזיות, מאפייניה העיקריים?

"לשם כך בדיוק מתקיים הסימפוזיון. אנחנו מעריכים שיהיה אז הרבה יותר שימוש בכלים של בינה מלאכותית וביג דאטה לפעולות רפואיות וגם למחקר. דוקטור גוגל יהפוך אז לפרופסור. הוא יהווה בגדר facebook. הרפואה בעוד שני עשורים תהיה מותאמת אישית הרבה יותר מהיום".

הרפואה והטכנולוגיות החדשות לצידה הולכות ומתייקרות. מחירי תרופות שונות מרקיעים שחקים.  האם בעתיד תהיה בכלל רפואה שוויונית? האם כל אחד, מכל שכבות האוכלוסיה, יוכל לקבל טיפול רפואי הולם?

"לצערי הרב, לא. הפערים לדאבוננו ילכו ויגדלו. הרפואה תהיה מתוחכמת יותר, אבל גם הרבה יותר יקרה. ניתן יהיה למשל להחליף איברים חולים בבריאים, אבל זה כמובן יהיה יקר מאוד. ניתן יהיה לתקן גנים פגומים, אבל שוב מדובר בתהליך הדורש משאבים מרובים. הרפואה תהיה בהישג יד של עשירים הרבה-הרבה יותר, לעומת מי שידו אינה משגת. זו אחת הסוגיות שצריכים לתת עליהן את הדעת כבר עתה ולמצוא פתרונות הולמים".

הרפואה הדיגיטלית, על שירותי הרפואה מרחוק, מתפתחת בצעדי ענק ומציעה מגוון שירותים. מה יהיו, להערכתך, השירותים העתידיים הבולטים? 

"הכל יינתן  באמצעות טלפון חכם, אייפון. ניתן יהיה להעביר תמונות רפואיות למרחוק, אפילו לבצע בדיקות אולטרסאונד (US) ובדיקות דם דרך הטלפון, שלא לדבר על התייעצויות. העתיד יהיה בטלה-מדיסין".

הרפואה כיום, ובוודאי יותר ויותר בעתיד, רואה את החולה כלקוח. יש רופאים רבים הטוענים כי תפישה זאת למעשה פוגעת בטיפול הרפואי האישי. מה דעתך?

"אני מסכים לכך במאה אחוז! זו גם בעיה רבת פנים שיש לתת את הדעת עליה".

תוחלת החיים הולכת ועולה וקיימת הערכה כי תוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי תגיע בשנת 2045 לגיל 95 לערך. לא מעט אנשים יאריכו גם מעבר לגיל 100. כיצד נערכים למצב?

"לצער,י התשובה שלי היא שעדיין לא נערכים. בנושא הזה עוסקים כיום לא מעט גורמים מקצועיים".

הרפואה המותאמת אישית מתאימה את הטיפול הרפואי ובכללו את מתן התרופות לכל אחד, על פי הביולוגיה שלו. אולם כבר כיום נראה כי הבדיקות הגנטיות לאבחון ולהתאמת טיפול אישי הן יקרות מאוד וניתנות בעיקר במסגרת הרפואה הפרטית. כלומר, הרפואה המתקדמת הזאת צפויה לשרת רק מספר קטן של אנשים. מה דעתך?

"להערכתי, המחירים יירדו כבר בהשוואה לשנים קודמות והם יירדו עוד בשנים  הבאות. אבל אין ספק שצריך לתת את הדעת על תופעת הרפואה לעשירים ואיך ניתן למזער אותה ולגרום לה להיות יותר שוויונית. שוב, לדעתי, הפתרון הכי טוב הוא במניעה ובגילוי מוקדם - זה זול, אמין וגם הטיפול הכי טוב. בזאת צריכה להתרכז המדינה ולהציע שירותי מניעה וגילוי מוקדם לכל אזרח ובחינם.  כך יחסכו לכולם כספים רבים ומשאבים".

החוקר ד"ר אובריי דה גריי טבע את המונח Longevity Escape Velocity, כלומר בכל פעם הארכת חיים עד השלב הבא של התפתחות המדע והטכנולוגיה. הוא טוען שזה יוביל להופעת אנשים שהם סייבורגים. זה השלב הבא באבולוציה שיאפשר חיי נצח. עד כמה הרעיון  הזה מציאותי ורחוק מאיתנו?

"זו באמת סוגיה מאוד מעניינת אבל אנו מאוד רחוקים מחיי הנצח. טכנולוגיית המציאות המדומה, ה-virtual reality, תתפוס מקום מרכזי בחיינו וקיימת הערכה שגם בתחום הטיפול הרפואי העתידי. בצחוק אומר: במקום לטוס 24 שעות לאיים המלדיביים ניתן להרכיב משקפי VR ולחוות זאת מהסלון בבית. כך אפשר גם להימנע מהפקקים בבלומפילד. אבל מוקדם עדיין לצפות את מימדי כניסתה לתחום הרפואי או הטיפולי. יש סימנים ראשונים".

אילו מחלות תהיינה שכיחות יותר בעתיד ואילו מחלות ילכו וייעלמו?

"הצפי הוא שמחלות הלב ילכו וייעלמו, אך עדיין הסרטן יהווה גורם תחלואה מרכזי. החיידקים שנעלמו – ייתכן מאוד שיחזרו אלינו כחיידקים עמידים, וזאת לצד היכולת המשתפרת להתמודד עימם. מחלות דגנרטיבות, ניווניות, של המוח יתפסו לפי כל התחזיות מקום מרכזי".

לסיכום, איך ייראה לדעתך בית החולים העתידי? מה יעלה בגורלם של בתי החולים הקטנים או בגודל הבינוני שלא יוכלו להציע תנאי מלון 5 כוכבים למאושפזים?

"לנושא חשוב זה מוקדש בכנס מושב מיוחד שבו ישתתפו מנהלי בתי חולים ומנכ"לים של קופות חולים. זה יהיה סיעור מוחות מטלטל בדיון בשאלה איך תיראה הרפואה בעוד 20 שנה, גם בישראל. אני חושב שבתי החולים הגדולים יתמקדו אז במקרים המורכבים היותר ובבתי החולים הקטנים יינתנו הטיפולים  במקרים השכיחים והפשוטים. מבנה כזה של מערכת בריאות הוא כנראה פתרון הכרחי".

לחץ לתוכניית מושבי הסימפוזיון ולרשימת משתתפים ואורחים.

נושאים קשורים:  פרופ' נדיר ארבר,  חדשות,  עתיד הרפואה,  פרס נובל,  ביג דטה,  טלה מדיסין,  חקר הסרטן
תגובות
אנונימי/ת
04.09.2019, 19:56

איפה ההרשמה לאירוע?

חבל שד"ר קרייג ונטר לא הוזכר כאן. ענק שבענקים.