כיצד רואים המטופלים מצב שבו הרופא שלהם עסוק בטלפון הסלולרי שלו בעת המפגש עימם? סוגיה זאת עמדה במרכזו של מחקר חדש המבוסס על סקר אינטרנטי וממצאיו יוצגו בכנס הבינלאומי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שיערך ב-16-15 בחודש.
עוד בעניין דומה
את המחקר ערכו ד"ר אמית גור מהחוג למינהל מערכות בריאות וד"ר אילת חן לוי וד"ר ירון אריאל מהחוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל. ד"ר גור הציגה את הממצאים ביוני האחרון בכנס בינלאומי שקיימה האקדמיה האירופאית למינהל בליסבון.
בשיחה עם "דוקטורס אונלי", מסרה ד"ר גור: "מממצאי הסקר עלה שהשימוש בטלפון הסלולרי על ידי הרופא לא נתפש על ידי המטופל כגורם מפריע, אם המטופל גם סבור שהדבר נעשה לצורכי העבודה או עניינים אישיים דחופים. אולם, זאת באותם מקרים שבהם שביעות הרצון של המטופל לגבי איכות השירות שהוא מקבל מהרופא היא גבוהה.
"מנגד, השימוש בטלפון הסלולרי על ידי הרופא בעת מפגש עם מטופל נתפש כגורם מפריע כאשר המטופל סבור שהרופא שלו משתמש בנייד שלא לטיפול במקרה חירום או לטובת המטופל. זאת, באותם המקרים שבהם גם שביעות הרצון ותפישת איכות השירות של המטופל מהטיפול הניתן לו יורדת".
יש לציין כי המחקר החדש נסמך על מחקר קודם שבו נבחן האופן שבו מטופלים תופשים את השימוש באמצעים דיגיטליים - מחשב, משלוח הודעות טקסט, קבלת שיחה בסמארטפון - במהלך ביקור אצל רופא.
במחקר החדש שנעשה על בסיס נתונים מסקר מקוון שאותו ביצע מכון רושניק, גויסו 700 בגירים מעל גיל 18, דוברי עברית (ביניהם גם ערבים ישראלים). הם נשאלו תחילה אם במהלך השנה האחרונה ביקרו אצל הרופא ואם במהלך הביקור הוא עשה שימוש בטלפון הסלולרי שלו. התשובות שסיפקו 356 מהם על בסיס המענה לשאלה הראשונית נותחו במחקר.
כ-73% מקרב המשיבים העידו שראו את הרופא שלהם עושה שימוש אקטיבי בטלפון הנייד בזמן הביקור. למשל, משוחח בטלפון או כותב הודעת טקסט; 64.5% דיווחו כי ראו את הרופא מסיט מבט לעבר הטלפון הסלולרי - שימוש פאסיבי - בעת שישבו מולו.
תוצאות המחקר, ציינה ד"ר גור, מצביעות על קיומם של קשרים שליליים בין תפישת השימוש בטלפון הנייד של הרופא כ"הפרעה" לבין תפישת איכות השירות ושביעות הרצון של המטופל. במילים אחרות: ככל שהשימוש בטלפון הנייד של הרופא נתפש על ידי המטופל כהפרעה, כך גם שביעות הרצון ותפישת איכות השירות שלו מהטיפול היו נמוכים יותר.
הממצאים גם מצביעים על קשר חיובי לאיכות השירות ולשביעות הרצון כאשר המטופלים סבורים שהשימוש בטלפון הנייד על ידי הרופא נעשה לצורכי עבודה. כלומר, השימוש דחוף או כחלק מעבודה השוטפת ולצרכים אישיים דחופים. החוקרים ציינו כי הם סבורים שהמטופלים מגלים סובלנות והבנה כלפי מקרים שבהם השימוש בטלפון הנייד נעשה לעניינים מקצועיים ולעניינים אישיים דחופים של הרופא.
ד"ר גור: "בשונה מאמצעים דיגיטליים אחרים, הטלפון החכם מאגד בתוכו מספר רב של פונקציות ולפיכך מאפשר לרופאים זמינות גבוהה לעסוק בעניינים מקצועיים, אך גם לצרכיהם האישיים בזמן העבודה".
משתתפי הסקר נשאלו האם התנהגות זו של הרופא הפריעה להם? האם לדעתם השימוש בטלפון הנייד נעשה לצורך ענייני עבודה דחופים או שוטפים או לצורך עניינים אישיים? כמו כן הם נשאלו לגבי תפישת איכות השירות ושביעות הרצון שלהם, כמו גם על מידת השימוש שלהם עצמם בטלפונים הסלולריים.
54.5% מקרב המשיבים לשאלון המחקר היו נשים ו-45.5% היו גברים; מרביתם - 62.6% נשואים; הגיל הממוצע עמד על 42.7 שנים; 71.1% בעלי השכלה יסודית ותיכונית ו-87.9% מהמשתתפים יהודים. 58% ממשתתפי המחקר התייחסו למפגש עם רופא המשפחה או רופא הילדים; 40% היו בעלי היכרות של שנתיים ומעלה עם אותו הרופא. החלוקה של המשיבים לפי השתייכות לקופת חולים דומה מאוד לאופן ההתפלגות באוכלוסיה הכללית.
ד"ר גור סיכמה: "תפישת איכות השירות ושביעות הרצון על ידי המטופל עלולות להיפגע כתוצאה משימוש בטלפון הסלולרי על ידי הרופא במהלך קבלת השירות או הטיפול הרפואי. עם זאת, ההבחנה בין שימוש שנועד לעניינים מקצועיים, אישיים דחופים או שוטפים, מאפשרת להבין טוב יותר את תפישות המטופלים. הממצאים מעידים על סובלנות שמגלים המטופלים כלפי השימוש בסמארטפון כאשר הוא נעשה לצרכים מקצועיים ולצרכים אישיים דחופים.
"לפיכך, רופאים כמו גם הארגונים שבהם הם עובדים, צריכים להיות מודעים להשלכות השימוש בטלפון הסלולרי ולנהל את השימוש בו, כך שיעשה במקרים חיוניים בלבד, תוך תיאום ציפיות ומתן הסבר קצר והתנצלות בפני המטופל".