הספרות המקצועית מכירה היטב בתופעה של איחור והתעכבות בפנייה לטיפול רפואי על ידי חולים עם תסמונת כלילית חריפה ושבץ. לעומת זאת, תופעה זו בחולי אי ספיקת לב (HF) איננה מתוארת בהרחבה.
הפחתת משך העיכוב בפניית המטופל לעזרה, ובעקבות כך, התחלת הטיפול מוקדם יותר, קשורה ישירות לתוצאי בריאות משופרות יותר בחולי HF. לכן, על מנת להפחית את נטל התחלואה ולשפר את מצבם של חולים אלה, קבוצת קרדיולוגים מקנדה פרסמה החודש סקירה עלילתית שמטרתה היא לתאר את משך העיכוב בחיפוש אחרי תסמיני HF ולזהות את הגורמים הקשורים לתסמינים (אותם המטופל יכול לזהות) התורמים לעיכוב בבקשת טיפול רפואי.
החוקרים הקנדים ערכו חיפוש בספרות הקיימת כדי לזהות מחקרים בשפה האנגלית המתארים את משך העיכוב בהתחלת החיפוש אחרי טיפול עם הופעת תסמיני HF ו/או מחקרים המזהים גורמים הקשורים לתסמינים מסוימים התורמים לעיכוב בבקשת טיפול רפואי.
תוצאות הסקירה הראו כי בזמן האשפוז החולים מדווחים על פרקי זמן חציוניים שונים מאוד בנוגע לזמן שעבר מתחילת הסימפטומים ועד להגעה לבית החולים (משעתיים עד שבעה ימים). החוקרים טוענים כי הסקירה מוכיחה כי יכולתם של חולים לזהות, לפרש ולהעריך תסמיני HF מוגבלת ביותר.
דפוסים בהופעת הסימפטומים וסימפטומים כמו הפרעה בתפקוד, בצקת, אורטופנאה, מודעות סומטית גבוהה יותר, מצוקה גבוהה יותר בעקבות תסמינים, הופעת תסמינים ליליים ודפוס הופעת הסימפטומים היו קשורים לעיכוב ארוך יותר בחיפוש אחרי טיפול בתסמיני אי ספיקת לב. יתרה מזאת, תגובות קוגניטיביות ל-HF עשויות גם למלא תפקיד חשוב בהערכת הסימפטומים על ידי החולים.
העיכוב בפנייה לעזרה וטיפול בתסמיני HF נע בין שעות לימים מרגע הופעת הסימפטומים ועד לאשפוז בבית החולים. על כן אנשי מקצוע בתחום הבריאות צריכים להיות ערניים יותר בזיהוי אנשים עם סיכון גבוה ולחנכם אודות סימני האזהרה של אי ספיקת לב. יתרה מזאת, גישה לתוכניות לניהול מחלות כרוניות בקהילה בעלת פוטנציאל למתן את העיכובים הללו.
מקור: