מגזין

קציר האיברים בכפייה נמשך והעולם שותק

ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי פרופ' ג'יי לביא, מנהל היחידה להשתלות לב ב"שיבא", סותרים את ההצהרות בדבר הפסקת קציר האיברים של נידונים למוות ומתרגלי הפאלון גונג בסין ומאששים את המסקנה: הפשע נגד האנושות נמשך

מתרגלי פאלון גונג ממחישים את מה שעוברים חבריהם בסין: צילום: Minghui.org

ב-2005 נדהמתי לשמוע מחולה שאושפז במחלקתי כמועמד להשתלת לב במשך שנה כי קיבל הצעה מחברת הביטוח שלו לטוס לסין ולעבור השתלת לב במועד נקוב, כעבור שבועיים. תנאי הכרחי מוקדם לכל השתלת לב הוא פטירת התורם ביום ההשתלה. התדהמה רק גדלה כשהחולה אכן טס לסין והושתל בדיוק ביום שהובטח לו מראש. הוא היה הישראלי הראשון שעבר השתלה כזאת בסין.

המקרה עורר את סקרנותי והתחלתי לחקור את נושא השתלות האיברים בסין. גיליתי כי כבר ב-1984 נחקק שם, בחשאי, חוק המתיר את השימוש באיברי נידונים למוות לצורך השתלתם. החוק הזה מנוגד לכל החוקים והנהלים האתיים הבינלאומיים, האוסרים לחלוטין שימוש באיברי נידונים למוות. אותם כללים אוסרים אפילו לפנות אליהם לקבלת הסכמתם לתרומת איבריהם לאחר הוצאתם להורג. על בסיס החוק הזה התפתחה בסין תעשיה משגשגת של עשרות אלפי השתלות איברים בשנה, המגלגלת מיליארדי דולרים ומושתתת על קציר איברי נידונים למוות ומכירתם לתיירי השתלות.

האיברים להשתלה בסין מגיעים לא רק מנידונים רשמיים למוות: חלק גדול מאותה אספקה שייך לאוכלוסיה עצומה בגודלה של אסירי מצפון, בעיקר מקרב מתרגלי הפאלון גונג, שהוכרזו ב-1999 כמתנגדי המשטר הקומוניסטי וזכויותיהם נשללו. הם נכלאו בהמוניהם במתקנים שהוגדרו "מחנות לחינוך חדש", עונו והוצאו להורג לפי הזמנה לצורך מכירת איבריהם למערכת ההשתלות

ב-2008 היתה ישראל למדינה הראשונה בעולם שבלמה באופן מוחלט נסיעת חולים ממנה לסין לצורך ביצוע השתלות האיברים, באמצעות חקיקת חוק ההשתלות הישראלי. החוק אוסר על קופות החולים ועל חברות הביטוח לממן השתלת איבר בכל מדינה בעולם שבה ההליך מתבצע באופן המוגדר בחוק הישראלי כסחר באיברים. החקיקה זיכתה את ישראל בתשבחות רבות ברחבי העולם.

פרופ' ג'יי לביא, מנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא וחבר הוועד הבינלאומי המייעץ של ארגון הרופאים נגד קציר איברים בכפייה. "המחקר העלה כי רק במעט מכ-700 מרכזי השתלות האיברים בסין התרמת האיברים מנפטרים מתבצעת מרצון"

השלטונות הסיניים הכחישו באופן גורף ובמשך שנים רבות את קיומו של החוק ואת המקור הנפשע של האיברים שנמכרו להשתלה, עד שהודו בו לראשונה ב-2005. כעבור שנה פרסמו שני חוקרים קנדים דו"ח מקיף תחת הכותרת "קציר הדמים", וחשפו כי האיברים להשתלה בסין מגיעים לא רק מנידונים רשמיים למוות: חלק גדול מאותה אספקה היה שייך לאוכלוסיה עצומה בגודלה של אסירי מצפון, בעיקר מקרב מתרגלי הפאלון גונג, שהוכרזו ב-1999 כמתנגדי המשטר הקומוניסטי וזכויותיהם נשללו. הם נכלאו בהמוניהם במתקנים שהוגדרו "מחנות לחינוך חדש", עונו והוצאו להורג לפי הזמנה לצורך מכירת איבריהם למערכת ההשתלות. עדויות רבות ומחקרים רבים שנצברו ברבות השנים העידו על קיומו של ההליך הזה בקרב אסירי המצפון, אך השלטונות בבייג'ין מתכחשים לכך עד היום.

חשיפתה של ההתנהלות הבלתי מוסרית ובלתי אתית של קהילת הרופאים העוסקים בתחום השתלות האיברים בסין גררה חרם אקדמי כלפיהם ברמה הרפואית הבינלאומית. במשך שנים רבות הם היו מנועים מלפרסם את מחקריהם בעיתוני הרפואה השונים, או להציגם בכנסים רפואיים בינלאומיים.

ההסרה המהירה של החרם האקדמי על משתילי האיברים הסיניים בסמוך להצהרות על הנהגת הרפורמה ובלי שאמינותן נבדקה באופן עצמאי, היתה בבחינת מתן גושפנקה של אמינות למערכת שקרית, שבה רופאים אחראים על ההוצאה להורג של חפים מפשע במהלך ניתוח קציר האיברים

החרם הזה, שנלווה ללחץ בינלאומי לחדול מהשימוש באיברי הנידונים למוות לצורך השתלתם, הוביל את ראשי המשטר להודיע כי מ-1 בינואר 2015 יחדל לחלוטין השימוש באיברי הנידונים למוות — הרשמיים שבהם, כמובן. במקביל הודיעו השלטונות על הנהגת רפורמה בתחום תרומות האיברים ועל הפעלתו של מערך לאומי שיעודד תרומות איברים מקרב חולים הנפטרים בבתי החולים וידאג להן, בכפוף להסכמתם של בני משפחתם. ההכרזה הובילה תוך זמן קצר להסרת החרם האקדמי הבינלאומי, והרופאים הסינים שבו והתקבלו בזרועות פתוחות בקרב עמיתיהם ברחבי העולם.

21 איברים מתורם אחד

שני מסמכים חשובים שהתפרסמו באחרונה שופכים אור חדש על התנהלות השלטונות בסין וחושפים את מסך השקרים שבחסותו ממשיך להתנהל בסין מערך ההשתלות שהוגדר כפשע כנגד האנושות.

פסק דין של הטריבונל האזרחי העצמאי, שהוקם ופעל בלונדון ופורסם בחודש יוני השנה, עסק בחקר קציר האיברים בכפייה מקרב אסירי מצפון בסין. בראש חבר השופטים של הטריבונל עמד השופט יועץ המלכה, פרופ' סר ג'פרי נייס, שהיה התובע הכללי במשפט שהתנהל בבית הדין הבינלאומי בהאג נגד פושע המלחמה סלובודן מילושביץ', נשיא יוגוסלביה לשעבר. חבר השופטים, שכלל רופאים, משפטנים, היסטוריונים ומומחים ליחסים בינלאומיים, שמע במשך שנה עדויות מ-50 עדים וקיבל לידיו שלל ראיות כתובות ומצולמות בדבר המשך המעשים גם לאחר ההכרזה על הרפורמה ב-2015.

מפגינים סינים בקנדה מפגינים נגד קצירת האיברים הבלתי חוקית בסין. צילום: שאטרסטוק

בפסק הדין, שהתקבל פה אחד, קבע הטריבונל כי "קציר איברים בכפייה התבצע בסין לאורך שנים במספרים גדולים ביותר, ומתרגלי פאלון גונג היוו את המקור העיקרי לאספקת האיברים. הרדיפה המאורגנת ובדיקות הדנ"א ההמוניות של האוכלוסיה המוסלמית האויגורית המתרחשות בסין באחרונה עלולות להוות עדות לקצירת איברים בכפייה גם מקרב אוכלוסיה זו, שתתגלה בהמשך. מאחר שלא הובאו בפנינו עדויות להקטנת היקף התשתיות של תעשיית השתלות האיברים בסין, ובהיעדר הסבר מניח את הדעת באשר למקור חלופי זמין של איברים להשתלה, מסקנת הטריבונל היא שהליך נטילת האיברים בכפייה ממשיך עד עצם היום הזה".

כמו כן נקבע כי "הוכח מעבר לכל ספק סביר ביצוע פשעים כנגד האנושות במהלך המתקפות השיטתיות הנרחבות נגד מתרגלי הפאלון גונג והאויגורים, על בסיס הוכחת התרחשותן של אחת או יותר מהפעולות שלהלן הנדרשות משפטית לצורך הוכחת פשע מסוג זה: רצח, חיסול, מאסר, עינוי, אונס, רדיפה על רקע אתני, תרבותי או דתי והעלמה בכפייה. ראוי להזכיר לעצמנו פשעי עבר שבהם מדינות חיסלו חלקים מאוכלוסייתן ולהיזכר באירועים המזוויעים שהתרחשו שעה שרבים נותרו שקטים".

בית הדין סיים את פסק הדין בקריאה "לממשלות, ולכל מי שבא במגע בצורה מהותית עם הרפובליקה העממית הסינית, להכיר בכך שהם מקיימים קשרים עם מדינה פושעת".

המסמך השני הוא עבודת מחקר רחבת היקף שפרסמתי בחודש נובמבר האחרון בעיתון הרפואי BMC Medical Ethics ושהצביעה על מניפולציה במספר תרומות האיברים מנפטרים בסין מאז ההכרזה ב-2015. המחקר, שבוצע ונכתב בשיתוף עם שני עמיתים אוסטרלים, בחן את הדיווחים הרשמיים של האחראים על מערך ההשתלות, והעלה בבירור כי העלייה השנתית הדרמטית שדווח עליה מאז ההפסקה, לכאורה, של שימוש באיברי נידונים למוות, היא מפוברקת.

ניתוח הדיווחים השנתיים הראה כי כולם הולמים במדויק נוסחה מתמטית פשוטה — מצב בלתי אפשרי ובלתי הגיוני, בהינתן המספר הרב של הגורמים המשפיעים בדרך כלל על תרומות איברים והשתלתם. השוואת הדיווחים הסיניים לדיווחים השנתיים המקבילים מכ-50 מדינות העלתה כי הנתונים הסיניים חורגים מאלה של כל מדינה אחרת בסדר גודל של 100% עד 200%; בניגוד לכל מקום אחר בעולם, ובאופן חשוד, ניתן היה לחזות אותם במדויק באמצעות נוסחה מתמטית פשוטה, שרמתה מזכירה לימודי אלגברה בחטיבת הביניים. כל מי שמצוי בתחום השתלות האיברים מבין שאין כל דרך הגיונית להסביר גידול כזה, פרט לזיוף המספרים והתאמתם מלכתחילה.

ניתוח הנתונים הסיניים העלה בנוסף גם סדרה שלמה של חריגות חסרות היגיון או היתכנות רפואית: דיווח על שימוש ב-21 איברים בממוצע מתורם לאורך שבועיים (מספר האיברים המירבי שניתן לקחת מגופו של אדם נע בין ארבעה לשמונה), קפיצות יומיות חריגות של מאות אחוזים במספר הנרשמים כתורמי איברים פוטנציאליים ותיקונים חוזרים ונשנים בדיווחי ההשתלות, כך שיתאימו תמיד לערך ממוצע קבוע ואחיד של 2.75 איברים לתורם. כמו כן, נמצא חוסר התאמה קיצוני בין נתוני השתלות האיברים כפי שדווחו על ידי בתי החולים המשתילים ובין הנתונים הארציים הרשמיים.

המחקר שערכנו העלה כי רק במעט מכ-700 מרכזי השתלות האיברים בסין התרמת האיברים מנפטרים מתבצעת מרצון. מכלול הממצאים במחקר, אלה המתווספים לדיווחים סיניים רבים שבהם הוגדרו נידונים למוות כתורמים מרצון, מטילים צל כבד של ספק באשר לאמינות ההצהרות בדבר הפסקת קציר האיברים בכפייה, ומאששים את מסקנות בית הדין בדבר המשך הפשע כנגד האנושות בתחום.

הפרה של שבועת היפוקרטס

תמונת המצב העגומה בכל הנוגע למתרחש בתחום השתלת האיברים בסין מחייבת את כולנו להכיר בחומרת העובדות ולחדול מגישת בת היענה המאפיינת את אומות העולם ואת הגופים הבינלאומיים מול הרשויות בסין. לו חשדות חמורים דומים היו עולים בהקשר לכל מדינה מערבית, האם היינו מעלים בדעתנו להימנע מלתבוע ממנה תשובות והסברים לפשעים כנגד האנושות המתרחשים, לכאורה, בתחומה?

שלטונות סין לא טרחו להיענות להזמנת בית הדין העצמאי להופיע בפניו ולשטוח את טיעוניהם, וממשיכים להכחיש בקביעות את כל הטענות המועלות נגדם ולטעון כי מקורן בתעמולה אנטי קומוניסטית. איש בעולם אינו פוצה פה או מצפצף; השתיקה המתמשכת והרועמת של העולם בתחום כמוה כשיתוף פעולה וכהשלמה עם הפשעים הממשיכים להתרחש, והיא גובה את מחירה בחיי חפים מפשע.

גם אם הצלחנו באמצעות החקיקה הייחודית שלנו לבלום את השתלתם של חולינו בסין, חובתנו עדיין להיות בראש המתריעים בשער ולקרוא בכל פורום בינלאומי להפסקתו המיידית של הפשע נגד האנושות שממשיך להתרחש בסין. אסור לנו להעלים עין ממצוקתם של אחרים בעולם המוצאים להורג בהמוניהם רק על שום זהותם הקבוצתית

שתיקתה של קהילת הרופאים בעולם, ובייחוד של הרופאים משתילי האיברים, אל מול הזוועות המתרחשות בתחום בסין, היא הפרה בוטה של שבועת היפוקרטס הקוראת לכל רופא, עוד בטרם יחל בריפוי החולה, להימנע מגרימת נזק לכל אדם. בעצם שתיקתנו, אנו מאפשרים לא רק "גרימת נזק" לאדם, אלא הרג של חפים מפשע. ההסרה המהירה של החרם האקדמי על משתילי האיברים הסיניים בסמוך להצהרות על הנהגת הרפורמה ובלי שאמינותן נבדקה באופן עצמאי, היתה בבחינת מתן גושפנקה של אמינות למערכת שקרית, שבה רופאים אחראים על ההוצאה להורג של חפים מפשע במהלך ניתוח קציר האיברים.

גם לעם בישראל, שחווה על בשרו השמדה שיטתית והמונית בשעה שכל העולם צפה מהצד ושתק, אסור להחריש בעת הזאת. גם אם הצלחנו באמצעות החקיקה הייחודית שלנו לבלום את השתלתם של חולינו בסין, חובתנו עדיין להיות בראש המתריעים בשער ולקרוא בכל פורום בינלאומי להפסקתו המיידית של הפשע נגד האנושות שממשיך להתרחש בסין. אסור לנו להעלים עין ממצוקתם של אחרים בעולם המוצאים להורג בהמוניהם רק על שום זהותם הקבוצתית ועל לא עוול בכפם.

(המאמר פורסם לראשונה בה"ארץ")

נושאים קשורים:  סין,  נידונים למוות,  פשע נגד האנושות,  הוצאה להורג,  פרופ' ג'יי לביא,  השתלת איברים
תגובות
אנונימי/ת
03.01.2020, 17:51

טעות

אנונימי/ת
04.01.2020, 17:27

צריך לחוקק חוק שאוסר על אזרחי ישראל לעבור השתלות בסין .

אנונימי/ת
04.01.2020, 19:24

א. אתה לא יכול לחוקק חוק כזה (במשטר דמוקרטי-ליברלי)
ב. אתה לא יכול לאכוף חוק כזה
ג. שום ענישה לא תרתיע מישהו שהאלטרנטיבה שלו היא למות במקרה הטוב, או שהילד שלו ימות במקרה הרע.

אנונימי/ת
27.01.2020, 09:59

יכול גם יכול לחוקק ולאכוף. אם אפשר לאכוף חוק על רווחים כספיים לא מדווחים בחו"ל למה שאי אפשר יהיה לאכוף חוק כזה גם מן הבחינה העקרונית וגם מן הבחינה המעשית?

אנונימי/ת
27.01.2020, 11:45

כי השתלה , כשלעצמה, אינה דבר לא חוקי , בניגוד למס לא מדווח. אתה לא יכול לאסור על אנשים לעבור פרוצדורה מסוימת במדינה מסוימת, כל עוד זה חוקי באותה מדינה. בדיוק כמו שאתה לא יכול לחוקק חוק שאוסר על נסיעה במהירות מופרזת בכבישים ללא הגבלת מהירות בגרמניה. זה לא יעבור מבחן בג"צ.
אבל נניח בצד את הויכוח העקרוני.
איך בדיוק תאכוף חוק כזה? איך ובמידה ותצליח לאתר את האנשים שעברו השתלה בחו"ל (לא ברור איך) איזה עונש תטיל עליהם? תוציא להם את הכליה?