חדשות

תרכיב חיסון לשפעת שהוזרק לגידולים סרטניים עודד תגובה טובה לאימונותרפיה

מממצאי מחקר חדש שנערך במרכזים רפואיים בארה"ב עולה כי ניתן יהיה להשתמש בחיסון נגד נגיף השפעת לא רק למטרתו המקורית אלא גם לשם הגברת יעילות הטיפול האימונותרפי הניתן לחולי סרטן

חיסון נגד שפעת. נמצא שבקרב מטופלים שהיו מאושפזים פעם אחת או יותר בשל נגיף השפעת בזמן שהיו חולים גם בסרטן ריאות, היתה ירידה בתמותה מסרטן (צילום: אילוסטרציה)

מחקר חדש, שנערך במרכזים רפואיים בארה"ב, מצא כי הזרקת חיסון לשפעת ישירות לתוך גידולים סרטניים משנה את סביבת הגידולים וגורמת להם להגיב היטב לאימונותרפיה. דו"ח המחקר פורסם בחודש שעבר בכתב העת רשומות האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים (PNAS).

החוקרים נשענו על העובדה שהמערכת החיסונית נוטה להגיב היטב נגד אנטיגן זר ולעומת זאת, לייצר תגובה חלשה נגד אנטיגן עצמי, כמו גידול סרטני. זה מנגנון הישרדות של המערכת החיסונית שנועד למנוע פגיעה אוטואימונית בגוף, אך הוא למעשה מאפשר לגידולים הסרטניים להערים על מערכת החיסון פעמים רבות ולמנוע ממנה לתקוף אותם ולהביא להשמדתם.

במחקרים קודמים נמצא כי דלקת ריאות הנגרמת מנגיף השפעת מביאה לנדידה של תאי T מסוג CD8+ מהעור אל הריאות וכן להפחתת התגובה החיסונית על פני העור ולהגברת הסיכון לחלות בסרטן העור מסוג מלנומה.

במחקר הנוכחי התבסס הצוות על ממצאים אלה. תאי מלנומה הושתלו ברקמת ריאה של עכברים והזריקו להם דרך האף נגיף שפעת פעיל על מנת שיגיע ישירות לריאה. התוצאה היתה צמצום משמעותי באוכלוסיית תאי המלנומה שבריאה.

על מנת לקבוע האם לממצאים אלה יש רלוונטיות קלינית, נסקרו נתונים מתוך מאגר נתונים רפואיים של יותר מ-30 אלף מטופלי סרטן ריאות. נמצא שבקרב מטופלים שהיו מאושפזים פעם אחת או יותר בשל נגיף השפעת בזמן שהיו חולים גם בסרטן ריאות, היתה ירידה בתמותה מסרטן או מכל סיבה שהיא. נתון זה תואם את התוצאות שנצפו בעכברים.

חשוב לציין שעבור 25% מהמטופלים עם אשפוז אחד או יותר בשל נגיף שפעת במהלך התקופה שבה נאבקו בסרטן הריאות, נדחה זמן התמותה מסרטן ריאות ב-12 חודשים וזמן התמותה מכל סיבה שהיא נדחה ב-19 חודשים.

החוקרים גם בדקו את ההשפעה של החלבון PDL-1 שתפקידו לעכב נקודות בבקרת החיסון ונוכחות גבוהה שלו מאפשרת את הצלחת הטיפול האימונותרפי על השפעת החיסון נגד שפעת על תאי הסרטן. לעור העכברים הוזרק נגיף שפעת לא פעיל, שהגביר את נוכחות תאי T מסוג CD8+ של המערכת החיסונית שבתוך גידול המלנומה. התוצאה היתה הקטנה של מימדי הגידול והארכת זמן הישרדות העכברים.

שילוב של הזרקת נגיף שפעת לא פעיל עם הזרקת חלבון PDL-1, הביאה להקטנת הגידול ביותר מ-74%, לעומת הזרקה של הנגיף בנפרד, או של החלבון DPL-1 בנפרד, שהביאו להקטנה של כ-40% בלבד במימדי הגידול.

החוקרים ציינו בדיווחם כי יש לכך חשיבות קלינית ועל מנת לבדוק זאת, הושתלו בעכברים גידולים של מטופלים אנושיים וכן תאים ממערכת הדם הפריפריאלית שלהם שנשאו תאים של המערכת החיסונית. גם הם הראו אותן תוצאות. מכך הסיקו החוקרים כי ייתכן שיהיה ניתן לתרגם את התוצאות הללו לטיפולים בסרטן בבני אדם וניתן יהיה להשתמש בעתיד בתרכיב חיסון נגד נגיף השפעת הכולל נגיף לא פעיל, לא רק למטרתו המקורית, אלא גם לשם הגברת יעילות הטיפול האימונותרפי הניתן לחולי סרטן.

טיפול אימונותפי הוא כיום אחד הטיפולים המתקדמים באונקולוגיה. תרופות אימונותרפיות נועדו לעורר את המערכת החיסונית כדי לתקוף את התאים הסרטניים.

עם זאת, חולים רבים אינם מגיבים היטב לאימונותרפיה מאחר שהגידולים הסרטניים שלהם אינם חדירים לטיפול הזה. מכנים זאת "גידולים קרים". על מנת לייצר "גידולים חמים" שמגיבים היטב לאימונותרפיה, יש לשנות את המיקרו-סביבה של הגידולים כך שתכיל תאים מסוימים מהמערכת החיסונית, בעיקר תאי T מסוג CD8+, כיוון שאלה מגיבים בקלות לטיפול האימונותרפי.

נושאים קשורים:  חיסון נגד שפעת,  אימונותרפיה,  מחלת הסרטן,  מחקר,  חדשות,  המערכת החיסונית
תגובות