"השמנה" - מילה טעונה שלאורך שנים רבות היתה כרוכה באמונות ובמיתוסים שגויים של הקהל הרחב אבל גם בקרב עולם הרפואה. האמונה הרווחת היתה, ועדיין קיימת חלקית, שהשמנה נובעת מחולשת אופי של הפרט החי עם השמנה - מצב שלא בא על פתרונו בגלל חוסר ידע מה ואיך לאכול נכון, עצלנות וחוסר מוטיבציה לתקן את המצב.
עוד בעניין דומה
על בסיס אמונה שגויה זו הומצאו אינספור דיאטות והאנשים השמנים נשלחו אחר כבוד להתגייס למשימה: לאסוף את עצמם ולאמץ תפריט מוקפד ותכנית אימונים. המוטו היה: "תאכל פחות, תתעמל יותר". כך כולם האמינו שהמטופל ירזה ויישאר רזה.
מיפוי הגנום האנושי ומחקר מתמשך על מהות הליקויים המטבוליים הנמצאים בבסיס ההשמנה חשפו בפנינו את ההבנה שההשמנה היא למעשה ליקוי גנטי-מטבולי ולא ליקוי התנהגותי. אדם החי עם השמנה אוכל יותר כי הוא רעב יותר - על רקע מבנה גנטי מסוים, ואם כבר הצליח לרזות פעם אחת או יותר- הביולוגיה שלו השתנתה כתגובה להרזיה וכעת הוא חשוף ליותר גירויים של רעב ופחות של שובע. דהיינו: הוא רעב וגם משתוקק לאכול יותר ולכן מתקשה לשמר את הירידה שחלה במשקל גופו ומשמין בחזרה.
כדי להבין את החסמים של הקהל וגם הרופאים העוסקים בטיפול מקצועי בבעיית ההשמנה נערך מחקר-עמדות חובק עולם בשם ACTION IO. גם רופאים ומטופלים מישראל השתתפו בו. המחקר העלה שקיימים חסמים ופער עצום בין הרצונות לבין הציפיות של המטופלים והרופאים.
לפי ממצאי פרויקט זה, 68% מהאנשים החיים עם השמנה רוצים ומצפים שהרופא או הרופאה יפנו אליהם ו-77% שמחים שהנושא עלה בפגישה שהם מקיימים עם הרופא או הרופאה שלהם. לעומתם, 71% מהרופאים לא מאמינים שלמטופל יש מוטיבציה לרדת במשקל.
נתון מטריד נוסף שעלה במחקר זה הוא: אנשים החיים עם השמנה משהים את פנייתם לקבלת טיפול ועזרה מקצועית במשך שש שנים (!).
מה ניתן לעשות ומי ירים את הכפפה הלוהטת הזו? האתגר הקיים בטיפול בהשמנה מופנה כמובן לכלל הרופאים אבל בעיקר מתגלגל לפתחה של רפואת המשפחה. אנחנו הראשונים שפוגשים את המטופל כשהוא מגיע לקבלת טיפול כלשהו. המטופל מכיר אותנו ויש לו אמון וביטחון בנו. ביכולתנו לפנות אליו, לברר את רמת המוכנות שלו לקבל ייעוץ מקצועי כדי להתמודד עם ההשמנה. עלינו לשפר את המיומנויות שלנו בניהול ראיון מוטיבציוני כדי ללוות את המטופל בתהליך השינוי שהוא מתבקש לבצע: לאמץ עקרונות של אורח חיים בריא.
אחרי שנים רבות של חוסר ידע והבנה מעמיקה של הנושא הזה, לשמחתנו יש כעת גוף ידע רחב שאותו אנו יכולים לחלוק עם המטופלים וכך להעניק להם את הטיפול המקצועי שלו הם משוועים.